ספר המכריע כ״גSefer HaMakhria 23
א׳גרסינן בפרק כלל גדול (ל"ג ב') הזורה והבורר אלא אמר רב יוסף בורר ואוכל וכו' מאד נדחקתי לעמוד על דיני הברירה ומה שבידי לפרש אפרש.
1
ב׳בורר ואוכל ביד בורר ומניח ביד פירוש האי מניח לאלתר הוא כדי לאכול באותה סעודה דומיא דלאכול ואע"פ שלאלתר הוא עושה דוקא ביד הוא מותר דהוא שינוי גמור אבל בקנון ובתמחוי דהוא שנוי קצת פטור אבל אסור ובנפה ובכברה דהוא מלאכה גמורה חייב חטאת דאע"ג דלאכול מיד קא עביד הוה ליה כאופה ומבשל מיד דחייב חטאת כדאקשינן לעולא.
2
ג׳מתקיף לה רב המנונא מידי קנון ותמחוי וכברה ונפה קתני וכו'. פירוש לא סבר רב המנונא את דברי רב יוסף לומר שאין הלכה כמותו.
3
ד׳דודאי כן הלכה אלא מיהו פירוש דברי הברייתא אינו מיושב יפה דלא תני קנון ותמחוי נפה וכברה אלא אמר רב המנונא בורר ואוכל אוכל מתוך פסולת בורר ומניח אוכל מתוך פסולת אבל פסולת מתוך אוכל לא יברור ואם בירר חייב חטאת.
4
ה׳נראה לי דרב המנונא בנפה ובכברה קאמר (ומשום) [ומש"ה] חייב חטאת בפסולת מתוך אוכל ואע"ג דהוא בורר לאכול וגם רב יוסף שחייב בנפה ובכברה בפסולת מתוך אוכל חייב דאלו אוכל מתוך פסולת שנוי הוי ולא מחייב עליה חטאת לעולם כדתנן בפרקא קמא דביצה הבורר קטנית בי"ט בית שמאי אומרים בורר אוכל אוכל וכו' דאלמא אוכל מתוך פסולת הוי שינוי ורב המנונא ורב יוסף לא פליגי אלא שסבר רב המנונא שרב יוסף לא יישב הברייתא יפה ובא הוא וישבה.
5
ו׳מתקיף לה אביי מידי אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל קתני פירוש גם אביי סותר תירוצו של רב המנונא שגם הוא לא ישב הברייתא יפה דלא תני אוכל מתוך פסולת ואע"פ שהלכה כדברי רב המנונא לשון הברייתא אינו משמע שידבר בזה אלא אמר אביי בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כמי שבורר לאלתר וחייב.
6
ז׳ופירוש אין לדקדק ולומר דמדקאמר אביי לבו ביום לא יברור ואם בירר חייב חטאת שמע מינה דבנפה וכברה קאמר דאילו ביד ליכא חיוב חטאת דאי בנפה וכברה קאמר היכי הוה שרי לברור ולאכול והא רב יוסף הוה מחייב עליה חטאת ואביי הוה שרי ליה לגמרי ותו כיון דנפה וכברה קא עביד אמאי לא אקשינן עליה וכי מותר לאפות ולבשל כדי לאכול כדאקשינן לעיל לעולא אלא לאו שמע מינה ביד קאמר וסבירא ליה אע"ג דביד הוי שינוי גמור ומותר לכתחילה הני מילי לברור ולאכול או לברור ולהניח לאלתר לצורך אותה הסעודה אבל אם דעתו להניח לו אפילו לבו ביום נעשה כבורר לאוצר שגם ביד דרך העולם הוא לברור ולהניח לאוצר שכן אדם שיש לו דבר מועט בוררו יד על יד והילכך חייב חטאת ולא הותר ביד אלא לצורך סעודתו.
7
ח׳והכי גריס בירושלמי אמר רבי יודן יש שהוא בורר צרורות כל היום ואינו מתחייב ויש שהוא נוטל כגרוגרת ומיד מתחייב. היך עבידה. היה יושב על גבי כרי ובורר צרורות כל היום אינו מתחייב נטל לתוך ידו כגרוגרת ובורר מתחייב אלמא גם ביד הוי דרך העולם ומתחייב עליו אם דעתו כדי לשמור.
8
ט׳ובפרקא קמא דביצה מייתינן מאי דתנן בפרק רביעי דמעשרות המולל מלילות של חטין מנפח יד על יד ואוכל ואם ניפח ונתן לחיקו חייב ואמרינן עלה אמר רבי אלעזר וכן לשבת דאלמא אע"פ שלא בירר אלא ביד כיון שהניח בתוך חיקו חייב חטאת.
9
י׳ונראה לי שצריכין אנו לפרש דברי רבי אלעזר כגון שהניח בחיקו שלא לצורך אותה הסעודה אבל אם הניח לצורך אותה הסעודה מותר כי היכי דלא תיפליג דרבי אלעזר אדאביי.
10
י״אונראה לי דאביי לא מיירי אלא בפסולת מתוך אוכל ומשום הכי אם בירר להניח חייב חטאת ואפילו הכי לברור ולאכול שרי כיון דביד קעביד ומסקנא דשמעתא סלקא הכי כל זמן שהוא בורר ואוכל או בורר ומניח לאותה הסעודה שהוא יושב בה אם בירר ביד מותר לכתחילה ואפילו פסולת מתוך אוכל אבל בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור ובנפ' ובכבר' חייב חטאת ואע"ג דלאכול הוא בורר ואם בורר ומניח לבו ביום אפי' ביד חייב חטאת ודוקא פסולת מתוך אוכל אבל אוכל מתוך פסול' כיון דשינוי קעבי' פטור אבל אסור ת"ר היו לפניו מיני אוכלים ובורר ואכל ובורר והניח רב אשי מתני חייב ור' ירמיה מדפתי מתני פטור ולר' אשי דתני חייב והא תני' פטור ל"ק כאן בנפה וכברה כאן בקנון ובתמחוי פי' כ"ז הוא בפסול' מתוך אוכל אבל אוכל מתוך פסולת שינוי הוא ולא מחייב עליה כדרב המנונא וכדתנן בפרקא קמא דביצה.
11
י״בוראיתי כתוב משם רבינו חננאל זצוק"ל שמעינן מרבה ואביי ורב אשי כי בורר ואוכל ביד בורר ומניח ביד שפיר דמי ודוקא אוכל מתוך פסולת אבל פסולת מתוך אוכל לא ואוכל מתוך פסולת דשרי לברור ולאכול או לברור ולהניח כדי לאוכלן לאלתר אבל לברור להניח שלא לאלתר לא.
12
י״גוזה שאמרנו שמותר לברור ולאכול לברור ולהניח לאוכלו לאלתר הני מילי ביד אבל בקנון ובתמחוי לא ואם בירר פטור אבל אסור ובנפה ובכברה דברי הכל חייב חטאת.
13
י״דואינו נראה לי לפרש דברי אביי באוכל מתוך פסולת דאילו כן לא הוה מחייב חטאת אפילו בקנון ובתמחוי כל שכן בנפה ובכברה מפני שהוא שינוי כדפרישית וכל שכן ביד אלא ודאי בפסולת מתוך אוכל קאמר ואפי' הכי לברור ולאכול ביד שרי.
14
ט״וויש עוד ראיה ברורה על זה מן המולל מלילות דאמרי' מנפח על יד ואוכל והרי המנפח בורר פסולת מתוך אוכל הוא שמפריך את הקשין ומניח את גרעיני החיטין ואפילו הכי משום דהוי מנפח בידו ואוכל שרי שמע מינה דאביי נמי בפסולת מתוך אוכל קא מיירי וכך כתב רבינו יוסף בר' מאיר זצוק"ל אמר לן ר' שיש לסמוך על דברי אביי הואיל ושבחיה רבה הילכך לברור כל דבר בין אוכל מתוך פסולת בין פסולת מתוך אוכל כדי לאכול לאלתר לאחר ברירה דאביי לא חילק בדבריו אלא סתם מתיר לברור כדי לאכול מיד.
15
ט״זעיין במהדורא תליתאה בפרק ר' אליעזר דתולין.
16