ספר המכריע כ״דSefer HaMakhria 24
א׳גרסינן בגמרא ירושלמית פרק המוציא יין מהו לצאת ביין מבושל רבי יודא אומר יוצאין ביין מבושל רבי יודא לדעתיה דר' יודא שתי ארבעת כסי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתא הנה למדנו מכאן שיין מבושל לא בטל מתורת יין ומברכין עליו בורא פרי הגפן.
1
ב׳אבל בתשובות רבינו פלטואי גאון זצוק"ל מצאתי כתוב דיין כיון שנתן אור תחתיו וחם עד כדי שיעקר להרתיח אין בו משום יין נסך ולאו משום גלוי ואין אומרים עליו שירות ואין מברכין עליו אלא שהכל ואין ראוי לשתותו בין חי בין מזוג אלא כיון שהגיע לשיעור זה שפירשנו יצא מכלל יין ונקרא יין מבושל.
2
ג׳ואינו נראה לי דיין מבושל בטל מתורת יין דאדרבה כשבישלו עילוייה עלייה ואשבחיה כדתנן בפרק בתרא דתרומות אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו ורבי יהודה מתיר מפני שמשביחו אלמא יותר הוא חשוב המבושל ממי שאינו מבושל.
3
ד׳ואי קשיא ממאי דתנן בפרק שני דתרומות תורמין זיתי שמן על זיתי כבש אבל לא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל אבל לא המבושל על שאינו מבושל אלמא שיין שאינו מבושל משובח מן המבושל כבר הקשו קושיא זו בירושלמי דגרסינן התם כולה מתניתין רבי יהודה היא דאמר לעולם יהא תורם מן היפ' ולא כרבנן דאמרי מן המתקיים הילכך תורמין זיתי שמן שהן יפים ואין מתקיימין על זיתי כבש שהן מתקיימין ואינן יפין מפני שאין דרכן לעשות שמן מהן כובשין אותן לאכילה וכן יין שאינו מבושל שהוא יפה ואינו מתקיי' תורמין אותו על המבושל שאינו יפה ומתקיים וקשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה הכא אמר המבושל רע ותמן תני רבי יהודה מתיר לבשל יין של תרומה מפני שהוא משביחו אלמא מבושל יפה ופריק רבי אלעזר לעולם שאינו מבושל יפה הוא דהא שתו ליה כולי עלמא אבל המבושל לא שתו ליה כולי עלמא.
4
ה׳והתם דמתיר רבי יהודה לבשלו בכהן עסקינן ומשביחו פירוש בודאי ישראל שיש לו מבושל ושאינו מבושל יתרום משאינו מבושל שהוא טוב וראוי לשתייה לכל העולם שהמבושל מעוטים הם בעולם השותים אותו והילכך לא יתרום אלא דבר הראוי לשתייה.
5
ו׳אבל אחר שנתן התרומה לכהן אם רוצה הכהן לבשלו ולשתותו מותר שכיון שהוא אוהב לשתות את המבושל אדרבה יותר ויותר משביחו כשמבשלו שמה שאמרנו שהמבושל אינו יפה זהו לסתם בני אדם שאינם שותי' אותו אבל מי שאוהב לשתותו יותר ויותר הוא משתבח בבישולו.
6
ז׳הנה מכאן למדנו עוד שהיין המבושל יותר הוא משובח ממי שאינו מבושל והילכך מברכין עליו בורא פרי הגפן.
7
ח׳ודברי הגאון נראה לי שהן דחויין ומפני שראה בפרק אין מעמידין דגרסינן התם דיין מבושל אין בו משום גלוי ואין בו משום יין נסך דימה ואמר שגם אין מברכין עליו בורא פרי הגפן ולא היא דהאי דאין בו משום יין נסך לאו משום דלא איקרי יין אלא משום דאין דרכן של עכו"ם לנסכו ולא דמי לחומץ דחומץ ודאי בטל מתורת יין ואין תורמין חומץ על היין ואם תרם אין תרומתו תרומה כדתנן בפרק שלישי דתרומות התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה אבל יין מבושל אפילו למאן דאמר אין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל זהו לכתחילה משום דבעינן מצוה מן המובחר אבל אם תרם תרומתו תרומה דומיא דזיתי שמן וזיתי כבש וכו' תנן בסיפא דההיא מתניתין תורמין מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה והילכך כיון ששנינו בתרומות שהוא משביחו וגם הנה בירושלמי אומר שיוצאין בארבעה כוסות של פסח אין לפרכס בדבר שלא נברך על המבושל בורא פרי הגפן שאין לעקור דברי תלמוד ירושלמי אלא כשחולק על תלמוד בבלי שלנו ודבר זה לא נמצא בכל התלמוד שלא נברך על המבושל בורא פרי הגפן.
8