ספר המכריע כ״וSefer HaMakhria 26
א׳גרסינן בפרק יש נוחלין ההוא דאתא לקמיה דרבא בר רב חנן אמר מוחזק אני בזה שהוא בכור וכן ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינ' אמר מוחזק אני בזה שהוא בכור וכו'.
1
ב׳יפה פירש רבינו שמואל זצוק"ל שהיה עד אחד עמו וכך פירשו נמי חכמי מגנצא.
2
ג׳ומה שכתבתי במהדורא תליתאה דעד אחד נאמן בבכור והבאתי ראיה ממאי דאמרינן גבי יבם ואישתמודעונהי ואפילו על ידי אשה וקרוב משום דגלויי מילתא בעלמא הוא אינה ראיה דדוקא באיסורא אמרינן הכי אבל בממונא בעינן תרי סהדי.
3
ד׳ומה שכתב רבינו חננאל זצוק"ל וקיי' לן עד מפי עד כשר בבכור אינו נראה לי דהא תנן לקמן בפירקין האומר זה אחי אינו נאמן ומוקמינן לה בגמרא דקאמרי אחים אין אנו יודעים שמע מינה דלענין ממונ' בעינן שני עדים ולא שנא בכור מאח.
4
ה׳וכההוא דאתא ליה אחא מבי חוזאי מצרפינן שני עדים שאין לך דבר בממון פחות משנים והאשה שאמרה מת בעלי או עד א' שאמר מת בעלה אין האחים נכנסין לנחלה על פיהם הכא נמי לגבי בכור שני עדים בעינן ואין עד אחד נאמן עליו כי אם אביו לבדו והכי אמרינן בפ' עשרה יוחסין אמר רב נחמן שלשה נאמנין על הבכור ואלו הן חיה ואמו ואביו, חיה לאלתר אמו כל שבעה פירוש כל זמן שלא מסרתו ביד אביו למול אביו לעולם כדתניא יכיר יכירנו לאחרים וכו'.
5
ו׳ואמרינן התם תניא נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון וזה יצא שני במה דברים אמורים שלא יצאה וחזרה אבל יצאה וחזרה אינה נאמנת ודוקא אלו שלשה נאמנין עליו אבל מידי אחרינא לא עד דאיכא תרי סהדי.
6