ספר המכריע ל״זSefer HaMakhria 37
א׳גרסינן בפרק השוכר תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאישבורן חיבור לטומאה ולטהרה אמר רב הונא הניצוק לטומא' ולטהרה לא הוי חיבור אבל לענין יין נסך הוי חיבו' אמר ליה רב נחמן לר' הונא מנא לך הא מילת' אילימ' מדתנן הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה לטומא' ולטהרה הוא דלא הוי חיבור הא ליין נסך הוי חיבור אימא סיפ' האישבורן הוי חיבור לטומא' ולטהרה לטומאה ולטהרה הוא דהוי חיבור הא לענין יין נסך לא הוי חיבור וכל שכן הניצוק אלא מהכא ליכא למשמע מינה.
1
ב׳תנן נטל המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של עכו"ם וחזר ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש שם כדי עכבת יין אסור הא עכבת יין במאי מיתסרא לא בניצוק ושמע מינה הניצוק חיבור תני ר' חייא כגון שפחסתן צלוחיתו אלא טעמא שפחסתו צלוחיתו אבל לא פחסתו לא תיפשוט מינה דניצוק אינו חיבור לא לעולם אימא לך פחסתו צלוחיתו תיפשוט לך ניצוק תיבעי לך ת"ש המערה מכלי אל כלי את שמערה ממנו מותר הא דביני ביני אסור שמע מינה ניצוק חיבור אי ניצוק חיבור אפילו דגויה נמי ליתסרי הא לא קשיא דמקטיף קטופי ולטעמיך אימא סיפא את שעיר' לתוכ' אסו' את שעירה לתוכה הוא דאסו' הא דביני ביני שרי אלא מהכא ליכא למשמע מיני' ת"ש המער' מחבי' לבור קילוח היורד משפ' חבית לבור אסור שמע מינה ניצוק חיבור, אי ניצוק חיבור אפילו בגויה דמנא נמי ליתסר לא צריכא דקא מקטף קטיפי מכל מקום קשיא תרגמה רב ששת בעכו"ם המערה דאתי מכוחו. אי הכי דחבית נמי ניתסר כח דעכו"ם מדרבנן הוא דנפק לבראי גזרו ביה רבנן דגויה דחבית לא גזרו ביה רבנן. פירוש אע"פ שעיקר הניסוך מכלי אל כלי הוא שהיה מערה הכהן ומנסך מן הכלי להספלים.
2
ג׳וכדמוכח בפרק הנזקין גבי מטמא ומדמע ומנסך אפילו הכי כל כמה דלא שמעוניה דנתכון לנסך מן הדין להיות מותר דהא קיימא לן סתם מחשבת עכו"ם לע"ז לא אמרינן ועוד דהוי שלא בפני ע"ז אלא חומרא דרבנן היא דאמרינן דילמא ניסך והילכ' בההוא דנפק לבראי גזרו ביה רבנן אבל בההוא דלא נפק לברא לא גזרו ביה רבנן.
3
ד׳כתב רבינו חננאל זצוק"ל אע"ג דלא איסתייע רב הונא מהני מתנייתא קיימא לן כותיה דליכא מאן דפליג עליה.
4
ה׳ורב נחמן לא פליג עליה אלא אמר ליה מנא לך הא מילתא דילמא אית בדידיה מתניתא וגמרא מינה אבל לא חלק עליו וגם רב ששת לא חילק עליו אלא דחה מתניתא ומתניתין ואמר מצינא לאוקימנהו בעכו"ם המערה ומפני זה נאסר הקילוח ולא משום נצו' אבל בהדיא לא פליג עליה אלא דחה סיועו שלא יכול להסתייע משם אבל בדבריו לא חילק. אמר להו רב חסדא להנהו סביתא כי מזבניתו חמרא לעכו"ם קטיפו קטופי אי נמי נפוצו נפוצי.
5
ו׳כתב המורה קטופו קטופי שיפסוק ראש העליון של נצוק קודם שיגיע ראש התחתון לכלי של עכו"ם דאי נגע מקמי דליפסוק ראש העליון תו לא מהני הקיטוף דאיחבר ליה בניצוק וסבירא לן דנצוק הוי חיבור וכך הלכה.
6
ז׳או נפוצו נפוצי עמדו מרחוק וזרקו היין לכלי של עכו"ם כי היכי דלא נהוי נצוק.
7
ח׳ובדברי רב ששת כתב המורה הלכה כרב ששת שאין אדם חלוק עליו ואם שפך העכו"ם מן הכלי מותר מה שנשאר בכלי וכיון שפסק המורה דנצוק הוי חיבור אם כן מה שמתיר בשפיכת העכו"ם מן הכלי מה שנשאר בכלי כגון דקטיף קטופי או נפיץ נפוצי שכיון שהקילוח היוצא לחוץ נאסר בשפיכתו גם מה שבכלי נאסר על ידי חיבור הקילוח שהוא נצוק אלא ודאי בכי האי גוונא שרי כגון דקטיף קטופי וכך פסק גם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל דנצוק הוי חיבור.
8
ט׳וכך מוכחת הסברא שכיון ששום אמורא לא חלק על רב הונא ועל רב חסדא דאמר דנצוק הוי חיבור הלכתא כוותייהו ומאי דמקשו לרב הונא ר' נחמן ורב ששת אינן אלא דחיות בעלמא שדחו אותן דלא ליסתייע מהני מתנייתא אבל על דבריו לא חילקו בפירוש שאמרו דנצוק לא הוי חיבור הילכך הלכתא כוותיה דמשום דחייאתה דידהו לא דחינן למימריה כל שכן דרב חסדא קאי כותיה.
9
י׳וראיתי שכתב רבינו תם זצוק"ל בספר הישר הדברים מוכיחים דנצוק אינו חיבו' חדא דאי רבי חייא סבר דנצוק חיבור אמאי תני בברייתא דפחסתו צלוחיתו אלא ודאי אינו חיבו' והאי דאמר נצוק תיבעי לך אליבא דרב הונא קאמר כלומר לא תשמע מידי אי חיבור אי לא חיבור.
10
י״אועוד דאמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור ומקשה תלמודא שמע מינה ניצוק חיבור ולימא רב הונא לטעמיה דאמר נצוק חיבור ליין נסך ואמאי מוקי למילתיה דרב הונא שפחסתו בורו אלא ודאי רב הונא הדר ביה ממאי דאמר נצוק חיבור.
11
י״בועוד ראיה אחרת דלעיל אמרנו דטהרות אלימי מיין נסך ולטהרות אמרנו דלא הוי חיבור. ועוד אין לך נצוק גדול מזה וקנשקין דאנו מתירין.
12
י״גונראה לי שאין לדחות דברי רב הונא ורב חסדא האומרים כאן דנצוק הוי חיבור מחמת הראיות הללו מה שנסתייע מדתני רבי חייא שפחסתו צלוחיתן הלא התלמוד מדקדק ומקשה מינה לרב הונא טעמא דפחסתו צלוחיתו אבל לא פחסתו לא תיפשוט מינה דנצוק אינו חיבור. ואהדר לא לעולם אימא לך פחסתו צלוחיתו תיפשוט לך נצוק תיבעי לך.
13
י״דואם איתא דההיא מתניתא דרבי חייא איכא למפשט מינה דנצוק לא הוי חיבור מאי האי דקא מתרץ פחסתו תיפשוט לך נצוק תיבעי לך והא מפחסתו איכא לדיוקי דוקא פחסתו אבל נצוק לא והיאך תירץ התלמוד או רב הונא תירוץ שאין לו מעמד.
14
ט״וואף לדידי נמי קשיא לי בהאי תירוצא דשפיר משמע מדתני רבי חייא פחסתו צלוחיתו דנצוק לא הוי חיבור אבל בעל כרחין כיון דתלמודא או רב הונא מתרצי הכי אית לן לפרושי ולאפוקי מקושיא שאין לדקדק דוקא פחסתו אסור הא נצוק שרי לומר יותר חמור הנצוק מן הפחיסה של משפך מפני שהמשפך מלא יין ועומד בפני עצמו ואינו מתערב עם היין שבכלי אלא בראש הדק של משפך והוה אמינא יתן אצבעו על נקב המשפך מלמעלה ואותו היין שעומד בדקותו של משפך יאסר וכל מה שעומד ברוחב המשפך לישתרי אבל הנצוק יש לומר משמקרבין הכלי ומקלח לכלי התחתי' אינו יכול להפסיק שלא ירד כל מה שיש לו לירד משום הפסקה שיעשה אך יגביה הכלי ויפסוק הקילוח אבל כל זמן שהקילוח הוא קיים הכל הוא חיבור ודוק' בנצוק המשפך תני רבי חייא כגון שפחסתו צלוחיתו אבל נצוק דידיה לא הוי חיבור מפני שיכול להפריך בנתים בדבר מועט ואפי' הכי הפחיסה מחברתן אבל נצוק המערה מכלי אל כלי שכל זמן שהנצוק מקלח אינו יכול להפסיקו אכתי תיבעי לך וליכא למילף היתרא מדתני ר' חייא הילכך אין להסתייע ממנה לרבינו תם שהנצוק אינו חיבור שהרי התלמוד או רב הונא דוחה אותה שלא להסתייע דנצוק לא הוי חיבור והיאך יסתייע ממנה הוא.
15
ט״זומה שנסתייע ממאי דאמרן לעיל בשלהי פרק רבי ישמעאל על מילתיה דרב הונא דאמר לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור ומקשה תלמודא שמע מינה נצוק חיבור וכו' ודייק מינה דהדר ביה רב הונא משמעתתיה לא יתכן דבר זה כלל שאם כן היה לו להקשות ולתרץ והא יאמר רב הונא הנצוק חיבור ליין נסך והיכי קאמר הכא שפחסתו בידו דאלמא הנצוק לא הוי חיבור ויתרץ הדר ביה רב הונא מההיא ועוד אם תמצא לומר דהדר ביה היאך מציע התלמוד דבריו בפרק השוכר הנצוק הוי חיבור וכבר הציע התלמוד בפרק רבי ישמעאל דהדר ביה אבל כיון שזה מאוחר לאותו הסוגיא שמע מינה אין לומר דהדר ביה אלא האי דפרק ר' ישמעאל אף לדידיה קשיא דאמאי מרחקינן לאוקמי' מילתיה דרב הונא כשפחסתו בורו והא רב הונא גופיה אמר בפירקין דלקמן דנצוק הוי חיבור ליין נסך.
16
י״זונראה לי דהכי גרסינן התם תניא נמי הכי לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור ועלה הוא דאמר תלמודא שמעת מינה נצוק חיבור דהאי גרגותני עצמה בנצוק מיתסרא כשמעתיה אבל האי מתניתא מצינן למפשט מינה דנצוק חיבור. ולסיועי מינה לרב הונא ודחה לא מצינן לאוקמי כגון שפחסתו בורו.
17
י״חומה שנסתייע ממאי דאמרינן דטהרות אלימי מיין נסך ולטהרות לא הוי חיבור לאו מילתא היא דההיא לא אמרינן אלא לענין שמירה שיותר החמירו חכמים בשמירת טהרות משמירת יין שלא יתנסך ואין ללמוד משם לכל תורת יין נסך שהרי כוחו של עכו"ם אוסר יינו של ישראל אע"פ שלא נגע מה שאין כן בטהרות שאם שפך טמא שרץ או נבילה או טמא משקין מכלי אל כלי ולא נגע בהם לא טימאה אם לא היה זב שמטמא במשא ומגע העכו"ם נמי אפילו על ידי דבר אחר אוסר כגון מדדו בקנה מה שאין כן בטהרות שאם נגע הטמא בטהרות על ידי קנה אינן טמאות עד שיגע בידו וה"ה הכי נמי לענין נצוק אף על גב דלטהרות לא הוי חיבור ליין נסך הוי חיבור.
18
י״טומה שנסתייע מקנשקין ואמר שאין לך נצוק גדול מזה נראה לי דקנשקין גרוע מנצוק ואפילו למאן דאסר בנצוק שרי בקנשקין ששלשה מעלות הן גישתא ובת גישתא נצוק וקנשקין גישתא ובת גישתא עדיף מנצוק שאפילו אם תמצא לומר דנצוק לא הוי חיבור גישתא ובת גישתא הוי חיבור כדאמרינן ההוא גברא דאסיק חמרא בגישתא אתא עכו"ם ואנח ידיה עליה דגישתא אסריה רבא לההוא חמרא אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי ליה רב אדא בר מתיא לרבא ואמרי לה רבינא לרבא במאי בנצוק שמע מינה נצוק חיבור שאני התם דכוליה חמרא אגישתא ובת גישתא גרירי.
19
כ׳פירוש אין ללמוד מכאן דסבירא ליה לרבא דנצוק לא הוי חיבור אלא שאלו אותו אם סובר דנצוק הוי חיבור הכא אסור משום דכולי חמרא אגישתא ובת גישתא גרירי.
20
כ״אפירוש שהרי היין עולה מאליו עד שולי החבית ונמשך על ידו לכלי שני והוה לי' כנוגע בחבי' ממש דהויא לה כחבית אריכתא אבל הנצוק היין הקרוב לו והסמוך לו היוצא מאליו עם הקילוח הוא מחובר לו אבל היין שבשולי הכלי העליון אם לא יטה אותו יותר אינו נמשך עם הקילוח הילכך אפילו אם אין הנצוק חיבור הגישתא ובת גישתא הוי חיבור והקנשקין הוא גרוע מן הנצוק מפני שהוא הקילוח העולה ונמשך בפי העכו"ם אינו עולה מאליו אלא על ידי שאיפת רוח שהוא שואף ומוצץ ומעלה אותו ואילו היה מרפה שאיפת היין היה נופל ויורד בכלי ומשום הכי לא הוי חיבור אותו הקילוח הנמשך ומגיע לכלי של עכו"ם לכל היין שבכלי.
21
כ״באבל הנצוק משעה שהטה את הכלי והתחיל להריקו כל היין הראוי לירד באותה ההטייה הוא יורד מאליו ואין צריך שיטה הכל תדיר שאפילו אם ירפה ידיו הקילוח יורד מאליו והיין נמשך אחריו הילכך אפילו מאן דאמר נצוק הוי חיבור הקנשקין לא הוי חיבור.
22