ספר המכריע מ״הSefer HaMakhria 45
א׳גרסינן ביבמות פרק הבא על יבמתו הוא אמר מינה ואיהי אמרה מיניה אמר רבי אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת.
1
ב׳פירש רבינו ברוך זצוק"ל שהה עמה השלישי עשר שנים ולא ילדה הוא אומר מינה והיא אומרת מיניה שאינו יורה כחץ אמר רבי אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת ואינו נ"ל דכיון דהחזקה בתרי לא מהימנא אלא ודאי מינה הוא בודאי ותצא בלא כתובה.
2
ג׳ורבינו יצחק זצוק"ל פירש דמילתא דר' אמי על מתני' דהכא אמירה דתנן נשא אשה ושהה עמה עשר שני' ולא ילדה אינו רשאי ליבטל ותני עלה יוצא ויתן כתובה וקא מיבעיא לן השתא היכא ששהא עמה עשר שנים ולא ילדה ואתו וקא אמר מינה הוא דלאו בת אולודי היא ולית עלי כתובה דבעינא לאפוקא ולמיסב איתת' אחריתי דבת אולודי וקא אמרה איהי האי דקא שהינא גבך עשר שנין ולא אולידנא מינך הוא דאינך יורה כחץ ואי בעית לאפוקן הב לי כתובתי ואמר רבי אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנ' דאיהי קים לה שאינו יורה כחץ הילכך לא מצי לאפוקי עד דיהיב לה כתובה.
3
ד׳וכך פירש רבינו חננאל ורבינו גרשום זצוק"ל וכך משמע גם פתרון המורה. ומוכח מהכא דאילו ברי לן שהוא יורה כחץ כגון שהיא מודית בדבר יוצאה בלא כתובה. וקשיא לי בהאי פירושא דהא כשהוחזקה לנפלים אמרינן דיוציא ויתן כתובה ואע"ג דיורה כחץ אלמא טעמא משום שמא לא זכה שיהי' לו בנים ממנה ובעבור זה אינה מתעברת ויוציא ויתן כתובה. וכך משמע לשון דברייתא דקתני שמא לא זכה להבנות ממנה. והכי אזלא סוגיא דשמעתא.
4
ה׳ונראה לי דלא מיתוקמא מילתיה דרבי אמי אלא קודם עשר שנים והיא תובעת גרושין ממנו מפני שאינו מוליד ובאה מחמת טענה דבעיא חוטרא לידה ומרה לקבורה כדאמרינן לקמן והוא אומר מינה הוא שאני ברי' כשאר בני אדם אומר רבי אמי דהיא נאמנת ויוציא ויתן כתובה כדתנן בשילהי נדרים ואפילו למשנה אחרונה דתנן השמים ביני לביניך יעשו דרך בקשה משמע שאם אינה רוצה להתרצות אין כופין אותה לעמוד תחתיו אלא יוציא ויתן כתובה וזה יש בין משנה ראשונה למשנה אחרונה במשנה ראשונה היו מפרידין אותה מיד ויש לומר שהיו סוברים דאשה מיפקדא אפריה ורבי' הילכך לא היו רוצין לפייסה שאפילו אם תתפייס היא הם לא יתפייסו אחרי כן חזרו לומר דאין אשה מצווה על פריה ורביה והילכך מבקשין ממנה שלא תחוש על הבנים אם תתפייס הרי טוב ואם לאו אין מכריחין אותה דהכי משמע לשון יעשו דרך בקשה וכופין אותה ויוציא ויתן כתובה ואין לומר דרבי אמי אליבא דמשנה ראשונה קאמר ואין הלכה כדבריו שלא בא רבי אמי לחלוק על משנה אחרונה אלא ודאי גם אליבא דמשנה אחרונה קאמר ואתא לאשמועינן דעושין דרך בקשה הכי משמע דאם תתפייס הרי טוב ואם לאו יוציא ויתן כתובה דהיא נאמנת.
5
ו׳אי נמי סיפא דמילתיה אתא לאשמועינן דאי אמר בעל איזיל ואינסי' איתתא ואיבדוק נפשאי ואז יתראה לעולם אם טענתך אמת ואם שקר דלא משגחינן ביה שכל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה ורבא פליג עליה בהא ואמר רשאי אדם לישא כמה נשין והוא דאית ליה למיזנייהו הילכך טענתיה טענה ומתניתין דנדרים כגון דלא טעון בעל הכי א"נ טעין ולית ליה למיזנייהו.
6
ז׳כך נראה לי פתרון שטה זו ובדקתי ומצאתי כל סברתי כתובה בשאלתות דרב אחאי גאון זצוק"ל דכתב הכי בפרשת ואלה תולדות יצחק. אי נמי היכא דלא שהה עמה עשר שנים והיא אמרה מיניה דאינו יורה כחץ והוא אומר מינה מי מהימן.
7
ח׳ת"ש דאיתמר הוא אומר מינה והיא אמרה מיניה אמר רבי אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת ויעשו דרך בקשה לאו משום שלא מהימנא אלא משום דמיתבעי למיסבר דרך בקשה דלא מיפקדה הני מילי היכא דלא באה מחמת טענה אבל באה מחמת טענה תצא ותטול כתובה ואע"ג דלא שנין בדוכתה הכי לפי מאי דאקשין שנין ולעולם מסקנא הכי הוה כל דברי רב אחאי הולכי' כדברי ומאי דאמרי' לקמן עובדא קמיה דרבי יוחנן בכנישתא מעין דקיסרי ואמר יוציא ויתן כתובה וההיא דאתא לקמיה דרבי אמי ואמר לה לא מיפקדה.
8
ט׳וההיא דאמר לה רב נחמן לא מיפקדת וכשבאה מחמת טענה אמרינן דכופין לכולהו (מופרשי) [מפרשי] ככי האי גוונא בתוך עשר שנים היא תובע' גירושין מפני שאינו יורה כחץ והאמינו אותה וכפו את הבעל להוציא וליתן לה כתובה אחר שבקשו ממנה דלא מיפקדת ולא נתפייסה אלא באה מחמת טענה.
9
י׳וכתב רב אחאי והיכא דאית ליה בני מאיתתא אחריתי והיא לית לה בני ואמרה שהאי בהדיה עשר שנין בעינא למיפק לאנסבוא לגברא אחרינא דילהוי לי בני תצא שלא בכתובה מאי טעמא דהיא לא מיפקדא אפריה ורביה ואי ודאי באה מחמת טענה היא דאמרה לאו משום פריה ורביה אלא דבעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה טענתה טענה ומחייבינן לאגבוייה כתובתה.
10
י״אואינו נ"ל זה כלל דכיון שיש לו בנים שאינה יכולה לטעון עליו שאינו יורה כחץ וגם אין בית דין כופין אותו להוציא כדתניא לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים אם היא תובעת גירושין יוצאה שלא בכתובה דלא מחייבינן ליה לאפוקי מעשר שנים אלא כשאין לו בנים דאמרינן שמא לא בא ליבנות ממנה ואע"פ שהיא תובעת גירושין יוצא ויתן כתובה אבל הכא דבית דין לא מחייבי ליה אי תבעה גירושין תצא שלא בכתובה.
11