ספר המכריע נ״וSefer HaMakhria 56
א׳גרסינן בפרק האומר התקבל גט הגיעו לעונת נדרים נדריהם נדר והקדשן הקדש וכנגדן הקטנה חולצת.
1
ב׳פירש המורה שנה אחת לפני נערותן כדתנן במסכת נדה בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקים אם יודעת לומר לשם מי נדרה לשם מי הקדישה נדרה נדר והקדשה הקדש וכנגדה בקטנה חולצת אם הביאה סימנים ולא אמרינן שמא נשרו אבל קודם הזמן הזה קטנה היא ואין סימניה סימנים ואינה חולצת דאיש כתיב בפרשה ואקשינן אשה לאיש.
2
ג׳ואינו נראה לי כלל דהכי גרסינן בפרק יוצא דופן איבעיא להו תוך זמן כלפני זמן או כלאחר זמן ואסיקנא התם אמר רבא הלכתא תוך זמן כלפני זמן ופירוש לפני זמן נקרא כל שנת אחת עשרה לנקבה וכל שנת שלש עשרה לזכר ופסק רבא הלכתא כלפני זמן דמי מה לפני זמן אם הביאה סימנים כשומא נינהו ולא סמכינן עלייהו אף תוך זמן נמי שומא נינהו ולא סמכי' עלייהו עד משלם שתים עשרה שנים ויום אחד של נקבה ושלש עשרה שנים ויום אחד לזכר וכך פסק רבינו יצחק זצוק"ל בפרק בית שמאי וכך פסק בעל הלכות גדולות בהלכות מיאון ואמר הגיעו לעונת נדרים קטן בן שלש עשרה שנה ויום אחד וקטנה בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריהן נדר והקדש הקדש וכנגדן הקטנה חולצת דלא חלצה עד שתהא בת שתים עשרה שנה ויום אחד והוא דאייתיא' שתי שערות איהו נמי לא חליץ עד שיהא בן שלש עשרה שנה ויום אחד והוא דאתייא שתי שערות. איזו היא קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד ועד בת שתים עשרה שנים ויום א' ואע"ג דאייתיאת שתי שערות אינה חולצת.
3
ד׳וכך השיב גם רב צמח גאון בתשובותיו שאם לא הגיעו לכלל שלש עשרה שנים ויום אחד לזכר ושתי' עשרה ויום אחד לנקבה אע"פ שהביאו סימנם אינם אלא שומא בעלמא כדאמר רבא הלכתא תוך זמן כלפני זמן דמי.
4
ה׳והגיעו לעונת נדרים פירוש קטן בן שלש עשרה שנים ויום אחד וקטנה בת שתים עשרה שנים ויום אחד. הא לך בפי' דעונת נדרי' האמור' כאן אינה אלא שתים עשרה שנים ויום אחד לנקבה.
5
ו׳ותו דרבא הוא דפסק הלכה בפרק יוצא דופן תוך זמן כלפני זמן דמי ואיהו הוא דקאמר הכא הגיעו לעונת נדרים נדריהן נדר והקדשן הקדש וכנגדן בקטנה חולצת ואי עונת נדרים דהכא בת אחת עשרה שנים ויום אחד היא כדפריש המורה א"כ קשיא דרבא אדרבא דהתם אמר רבא דתוך זמן כלפני זמן דמי וסימנין דכל שנת שתים עשר' לנקב' שומא נינהו. והכא אמר וכנגדו בקטנה חולצת אם הביאה סימנין והא שומא נינהו.
6
ז׳אלא ודאי עונת נדרים דהכא לא מיפרשא אלא כשהיא בת שתים עשרה שנים ויום אחד שנדריה קיימים ואינה צריכה בדיקה שאע"פ שאינה יודעת לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה נדרה נדר והקדשה הקדש ואז היא חשובה כגדולה לכל דבריה.
7
ח׳ואע"ג דגרסינן בנזיר בפרק מי שאמר לימא כתנאי עד מתי האיש מדיר את בנו בנזיר עד שיביא שתי שערות דברי רבי יוסי ור' יהודה אומר עד שיגיע לעונת נדרי' וההיא עונת נדרים דהתם מיפרשא שתים עשרה שנים ויום אחד לזכר שהוא מופלא הסמוך לאיש כדמפרש התם.
8
ט׳ובפרקא קמא דתרומות נמי תנן קטן שלא הביא שתי שערו' רבי יהודה אומר תרומתו תרומ' רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונ' נדרים תרומתו תרומה לא דמיא ההיא עונת נדרי' דהתם לעונת נדרי' דהכא דתרי עונת נדרי' הם חדא מן התורה בגדולים שהם גדולים לכל דבריהם וחדא מדרבנן שהם קטני' לכל דבריהם ובנדרים לחוד רבינן להו ממופלא סמוך לאיש והוא מדרבנן כדמפרש התם.
9
י׳וההיא דנזיר ומתרומות היא עונת נדרים דקטנותן דמדקאמר רבי שתי שערות מכלל דעונת נדרים דרבי יוסי בשלא הביא שתי שערות עסקינן וההיא דגיטין היא עונת נדרים דגדלותן שהיא מן התורה והן כגדולים לכל דבריהם ומשום הכי כנגדו בקטנ' חולצת דהיא אשה גמורה לכל דבריה.
10
י״אובפרק מצות חליצה מצאתי אמר רבא עד שתגיע לעונת נדרים ובתר הכי גרסינן והלכתא עד שתביא ב' שערות אלמא עונת נדרים דאמר רבא לאו בהבאת שתי שערות היא ופירש המורה התם עונת נדרים שנה אחת קודם לזמן שתי שערות כדתנן בפרק יוצא דופן בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין.
11
י״במכאן מוכח דרבא לא בעי שערות בחליצה.
12
י״גוהכא נמי דאמר הגיעו לעונת נדרים וכנגדו בקטנה חולצת לטעמיה אזיל ואין לפרשו אלא שנה אחת קודם לזמן שתי שערות כדמפרש מילתיה התם ואין הלכה כמותו ולא היה למורה לפרש הנה אם הביאה סימנים דלא מהני סימנים בשנת שתים עשרה דשומא נינהו כדפרישית.
13
י״דורבא דנקט עונת נדרים לא בעי סימנים ואשתכח השת' דכל עונת נדרים פתרון אחד להם דהיינו כל שנת שתים עשרה לנקבה וכל שנת שלש עשרה לזכר.
14
ט״ווקשיא לי דהכא אשכחינן דרבא אכשר לחלוץ בשנת שלש עשרה לנקבה ולא בעי סימנים ובפרק יוצא דופן גרסינן אמר רבא קטנה כל שתים עשרה ממאנת והולכת מכאן ואילך אינה ממאנת ואינה חולצת וכו' ומשמע מהתם שאין האשה חולצת עד שתהא בת שתים עשרה שנים ויום אחד ותביא שתי שערות.
15
ט״זונראה דרבא דאמר הכא ובפרק מצות חליצה דבהגעת' לעונת נדרים דהיינו תוך שנת שתים עשרה חולצת לאו דסבירא ליה הכי אלא אליבא דר' יוסי קאמר דסבר איש כתיב בפרשה אבל אשה בין קטנה בין גדולה והכי אמרינן התם א"ר אמי מדבריו של ברבי קטנה חולצת כפעוטות רבא אמר עד שתגיע לעונת נדרים.
16
י״זפירוש פירשו ר' אמי ורבא דברי רבי יוסי דאע"ג דמכשיר בקטנה מיהו צריך שתהא בת דעת לרבי אמי בפעוטות ולרבא בעונת נדרים אבל מיהו לא סברי אלא כרבנן דאמרי עד שתביא שתי שערות כדתנן בפרק בא סימן התחתון דתינוקת שהביאה שתי שערות חולצת. ואמרינן בגמרא לאפוקי מדרבי יוסי דאמר איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה.
17
י״חוכאשר תירצתי שאלה הדברים באים כפי סברת רבא שאמר בפרק מצות חליצה שהקטנה חולצת משתגיע לעונת נדרים אליבא דרבי יוסי דאמר קטנה חולצת אבל אין הלכה כן אלא עד שתביא שתי שערות כך מצאתי שכתב גם רבינו תם זצוק"ל. ואין הלכה כדברי רבא שאמר כאן וכנגדו בקטנה חולצת. ורבינו יצחק ובעל הלכות גדולות ורב צמח גאון זצוק"ל כדי לפסוק הלכה בכל אלה כרבא.
18
י״טפירשו שעונת נדרים היא כשנדריה קיימין בלי שום בדיקה דהיינו שתים עשרה שנים ויום אחד לנקבה וי"ג שנים ויום א' לזכר כדכתיבית לעיל וזה לא יתכן אבל עונת נדרים היא משמע שנה אחת קודם לגדלותן כשנדריהן נבדקין כדכתיבי' לעיל.
19
כ׳אבל הנכון בעיני לפרש דהאי הגיעו לעונת נדרים אקטנים קאי והיא כל שנת שלש עשרה וכנגדו בקטנה כשהיא בת שתים עשרה שנים ויום אחד היא אשה גמורה וחולצת תדע דהכי הוא שכל שלש מדות פתרון אחד להם כולן מדברים בזמן הקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו ופעוטות ועונת נדרים וכנגד כל אלה שלשה זמנים פירש דין הקטנה מה הוא ולעולם כל דברי רבא האמורי' כאן כולן הלכה הן ולא קשיא ולא מידי.
20