ספר המכריע ס״וSefer HaMakhria 66
א׳גרסינן בפרק כיסוי הדם אמר רבי חנינא ומודה ר' יהודה לענין ברכה שאינו מברך אלא אחת.
1
ב׳כתב רבינו תם אומר רבי הסח בין שחיטה לשחיטה חייב לחזור ולברך לפני שחיטה שניה מאחר שהסיח דעתו מברכה וראייתו ממסכת מנחות בפרק הקומץ אמר רבה בר רב שילא אמר רב סח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך שכשהפסיק וסח בנתים הרי גמר מצותו שבירך עליה והסיח דעתו הלכך חוזר לראש הרי שיש לו לשחוט שני עופות ובירך על השחיטה ושחט את האחד וסח בנתים דאי בעי שחיט ליה לשני ואי בעי לא שחיט ליה מכל מקום גמר מצוה איכא שבירך עליה וסגי ליה אע"ג דלא שחיט ליה לשני אבל מצוה שבירך עליה והפסיק וסח בנתים ולא סגי ליה שלא סיימנה אין צריך לחזור ולברך שהרי אף ע"ג דסח בנתים לא הסיח דעתו מברכה שבירך על אותה מצוה שהרי יש לו לגומרה ולא סגי ליה בלאו הכי כגון תקיעת שופר וקריאת ההלל קריאת מגילה וקריאת שמע וכיוצא בהן דלא סגי דלא יגמור כל הלכות תקיעות כולן ואע"ג דסח בנתים לא מסח דעתיה מברכה שבירך הילכך אין צריך לחזור ולברך. מפי הרב רבי מאיר.
2
ג׳ונראה לי שהלכה כדבריו שאם סח בתוך המצוה שאין צריך לחזור ולברך אבל אין הטעם כדבריו מפני שלא הסיח דעתו שהרי אם בירך על המצוה וקודם שהתחיל בה סח חייב לחזור ולברך פעם אחרת ואע"פ שלא הסיח דעתו שהרי הוא עתיד לעשות המצוה וראיה לדבר ממאי דאמרינן בכיצד מברכין אמר רב טול ברוך טול ברוך אינו צריך לברך וכו' אלמא דוקא אם הסיח בעניני הסעודה אינו צריך לחזור ולברך אבל אם הסיח דברי' בטלים אע"פ שלא הסיח דעתו מלאכול צריך לחזור ולברך המוציא מפני שברכה ראשונה בטלה כיון שהסיח קודם שיתחיל לאכול ונמצא אוכל בלא ברכה אבל אם התחיל לאכול ואחרי כן סח אין בכך כלום שכל מה שאוכל על סמך ברכה ראשונה והוא הדין נמי במצוה אם סח קודם שהתחיל המצוה אע"פ שלא הסיט דעתו חייב לחזור ולברך שהשיחה מבטלת הברכה ונמצא שעושה המצוה בלא ברכה אבל אם סח בתוך המצוה אין בכך כלום שהרי חלה הברכה הא' וכל מה שעושה על סמך ברכה הראשונה הוא עושה אבל מיהו לכתחילה אסור להפסיק מצותו ולהשיח דברים בטלים כדתנן המפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה וכו'.
3
ד׳אבל לשאול ולהשיב מפני היראה והכבוד התירו לו חכמים כדתנן בפרק היה קורא בתורה.
4
ה׳וכשיש שתי מצות לפניו דין היה לברך על כל מצוה אלא שפטרוהו חכמים לעשות שתיהן בברכה אחת הלכך אם סח בנתים כיון שקודם שהתחיל במצוה שניה סח חייב לחזור ולברך על השניה כגון ב' תפילות ושני עופות לשחוט ואי אמרת מאי שנא משתי כוסות שבירך על הראשון והשיח בנתים ואין צריך לחזור ולברך על השני התם כשבירך בורא פרי הגפן דעתו על כל שתייתו ואפילו הן עשרה כוסות ואין כל כוס וכוס צריך ברכה לעצמו אך אם היה נמלך שלא היה כונתו לברך אלא על האחד אבל המצות כל אחת היא חשובה לעצמה הלכך אם סח בנתים הפסיד הברכה וברכת הכיסוי לא חשיבה הפסקה כיון דבענין וצורך השחיטה הסיח ואין שיחה אלא דברים בטלים ואילו בירך על השחיטה ובין עוף לעוף שח ואמר הבא עוד לשחוט או ששח קודם שהתחיל לשחוט בשיחה זו לא בטלה הברכה אם יסיח דברים שהן לצורכי השחיטה כדאמרינן בטול ברוך טול ברוך.
5