ספר המכריע פ״וSefer HaMakhria 86
א׳גרסינן בפרק הקומץ בתרא תנו רבנן כיצד סודרן קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל והא תניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן מימין של קורא כאן מימין המניח והקורא קורא כסדרן.
1
ב׳אמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותי' פסולה אמר אביי לא אמרן אלא גוויותא לברייתא וברייתא לגווייתא אבל גוויותא לגווייתא וברייתא לברייתא לית לן בה.
2
ג׳אמר ליה רבא מאי שנא גווייתא לברייתא וברייתא לגווייתא דלא דהנך דבעיא למיחזי אוירא לא חזיאן והנך דלא בעיין למיחזי אוירא קא חזיאן. גווייתא לגווייתא וברייתא לברייתא נמי הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזייא דשמאל ודשמאל חזייא אוירא דימין אלא לא שנא.
3
ד׳ופירש המורה כשהקורא עומד כנגד המניח הויא ימינו של זה לשמאלו של זה והקורא קורא כסדרן כסדר שהן כתובין בתורה המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר.
4
ה׳וגווייתא לברייתא פירוש שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשת פנימית זו חיצונ' אי נמי הקדי' והי' אם שמוע לשמע דנעשת פנימית חיצונה וחיצונה פנימית אבל גווייתא לגווייתא כגון והיה אם שמוע משמאל קדש מימין של מניח. וכך פירש גם רבינו גרשום זצוק"ל.
5
ו׳אבל רבינו אליעזר זצוק"ל כתב בספר יראים שחיבר נותן קדש משמאל המניח בבית החיצון ואח"כ נותן בבית השני והי' כי יביאך וחוזר לצד אחר ונותן שמע בבית החיצון לימינו של מניח ובבית שני והיה אם שמוע.
6
ז׳וכן שמעתי מפי רבינו יעקב ז"ל שקבלה היתה ביד רב האי גאון הווייות באמצע פירוש והיה כי יביאך והיה אם שמוע באמצע שמע חיצון לצד ימין קדש חיצון לצד שמאל.
7
ח׳ולא כדברי רבותי שמפרשים קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע נמצאו והיה כי יביאך ושמע באמצע והלשון מוכיח כדברי רב האי גאון דאי כפירוש רבותי הכי איבעי ליה למיתני כיצד הדרך קדש והי' כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין וכמו שכתב רבי' אליעזר משום רבינו האי כך ראיתי כתוב משום רב שרירא גאון זצוק"ל דליהוו ההוויות באמצע וכך מצאתי כתוב בשימוש תפילין אחד.
8
ט׳ובשימוש תפילין אחר מצאתי כתוב יביא עוד קלף מן צבי וחותך ארבע חתיכות כחשבון הבתים וכותב על כל חתיכה וחתיכה פרשה א' בחתיכה אחת יכתוב קדש ובחתיכה שניה יכתוב והיה כי יביאך ובחתיכה שלישית שמע ישראל ובחתיכה רביעית והיה אם שמוע.
9
י׳וזהו סידורן בבתים קדש לי לצד ימין בבית ראשון ובבית שני הסמוך ליה והיה כי יביאך ובבית שלישי סמוך לו שמע ישראל ובבית רביעי שהוא לצד שמאל והיה אם שמוע.
10
י״אוזה הסדר נראה לי עיקר שהוא כסדר שהן כתובות בתורה ומאן דאמר הוויות באמצע הוא סדר כתיבתן לא יצא בהן ידי חובה כדאמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותיה פסולה שאילו היה משמע לשון הברייתא בפירוש שצריך לכתוב הוויות באמצע היה מקשה בעל התלמוד מה ראה התנא להפך סדר כתיבתן בתורה מה טעם יש בזה לכתוב הוויות באמצע כל שכן של' הברייתא אינו מוכיח אלא כסדר הכתובים בתורה דאמר קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל. ומאי דאמר רבי אליעזר דהכי איבעי ליה למיתני כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין.
11
י״בתשובה דהתנא בא להודיע שלא תכתוב הפרשיות של תפילין כדרך שאתה כותב הפרשיות של מזוזה שהן נכתבו בדף א' ולמטה מזו והם כתבם בשתי דפים פסולה אבל הפרשיות של תפילין אין נכתבות כך אלא כותב ארבע פרשיות בד' דפים זו בצד זו שיבאו קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל ויעמדו בארבעה בתים זו בצד זו לפיכך תפש זה הלשון מימין ומשמאל כדי למונעך שלא תכתבם זו תחת זו כולן בדף אחד בקלף אחד ויניחו בארבעה בתים כדתניא לעיל ואם כתבו על עור אחד והניחם בארבעה בתים בעור אחד יצא אלא זו בצד זו ולא זו תחת זו שדין אחד לתפיל' של יד ולתפילה של ראש אבל רבינו אליעזר כתב בס' יראי' שתפלה של יד כותב כל ארבע פרשיות בשש שורות זו למטה מזו.
12
י״גואינו נראה לי מדתניא לעיל אמר רבי יוסי ומודה רבי יהודה שאם אין לו תפילה של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה ומדמכשר תפילה של ראש לעשות של יד שמע מינה סדר אחד יש לשתיהן שכמו שארבע פרשיות של ראש נכתבות זו בצד זו כך ארבע פרשיו' של יד נכתבו' זו בצד זו ולא תחת זו והכי תני' במכילתא בפרשת והיה כי יביאך והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך בארבעה מקומות פרשת תפילין קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות של יד שהן בדף אחד ארבע פרשיות של ראש שהן ארבע טוטפות אלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע ישראל והיה אם שמוע כותבם כסדר ואם כתבם שלא כסדרן הרי אלו יגנזו.
13
י״דהרי לך בפירוש כסדר האמור בתורה שהרי לא הוזכר כאן לא מימין ולא משמאל אלא סדר הכתוב בתורה. וכך כתב גם רבינו יצחק בר מלכי צדק זצוק"ל בפרק י"ח דכלים בית ראשון קדש לי בית ב' והיה כי יביאך בית שלישי שמע בית ד' והיה אם שמוע.
14
ט״ו(תולעת יעקב. זה הפסק הזכירו ריא"ז נכדו והביאו בשלטי הגבורים בהלכות תפילין שכתב וז"ל וכן הסכים מז"ה בספר המכריע ערך פ"ז יע"ש).
15