ספר המכריע פ״זSefer HaMakhria 87
א׳גרסינן בפרק הקומץ בתרא אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך וכו'.
1
ב׳על ענין תפילין שכתבת אלי פירש רבי יהודה חסיד מברך שתים אע"פ שלא סח ורצית לדעת מה דעתי נוטה בזה.
2
ג׳אודיעך כי בעל הלכות גדולות כתב כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד. על תפילה של יד מברך להניח תפילין ועל תפילה של ראש מברך על מצות תפילין אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה של יד לתפילה של ראש חוזר ומברך שתים.
3
ד׳הנה בעל הלכות גדולות מצריך לברך על של יד בפני עצמה ועל של ראש בפני עצמה אע"ג דלא סח ואם סח בנתי' חוזר ומברך על של ראש לבד שתים.
4
ה׳ורבינו יצחק כתב אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא אמר רב חייא משמיה דרבי יוחנן על תפילה של יד הוא מברך להניח תפילין ועל של ראש הוא אומר על מצות תפילין. אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים וכן הלכתא.
5
ו׳וחזינא בהלכות גדולות בהא מילתא טעותא והלכתא כדכתבינן דלא מברך שתים אלא היכא דסח אבל לא סח אינו מברך אלא אחת והכי נמי אשכחן בירושל' כשהוא לובשן מברך להניח תפילין ושמעי' מינה דאינו מברך אלא אחת על שתיהן.
6
ז׳והכי כתב רבינו האי גאון זצוק"ל כדכתבינן גם המורה כך פירש מילתא דאביי ורבא כרבינו יצחק סח מברך שתים כדשלח רב חייא לא סח אין מברך אלא על של יד בלבד.
7
ח׳וזה הפתרון אינו נראה לי שאם אביי ורבא דאמרי סח מברך שתים אמילתא דרבי יוחנן קיימי ולפרושי מילתא קא אתי דמאי דקא אמר רבי יוחנן דמברך על של יד ועל של ראש היכא דסח בנתים הוא ולא כדקא סלקא דעתיה דאע"פ שלא סח נמי חוזר ומברך על של ראש.
8
ט׳אי הכי כלומר הכי הוה ליה למימר אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכא נמי היכא דסח כלומר לאו כדסברת דרבי יוחנן בלא סח נמי קאמר אלא היכא דסח ולעולם לא תיקשי מינה לרב חסדא ומה להם לומר לא סח מברך אחת סח מברך שתים אלא ודאי הכי משמע מילתייהו דלא אתו לפרושי אלא מילתא דרב חסדא אבל מילתיה דרבי יוחנן לא מיפרשא אלא אע"ג דלא סח כדקא סלקא דעתיה ומשום דניקשי מינה לרב חסדא פרישו מילתא דרב חסדא הכי דהאי דאמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך שתים קאמר שחוזר ומברך על של ראש להניח ועל מצות דכיון דסח הפסיד הברכה שבירך להניח וחייב עוד לחזור ולשנותה אבל אם לא סח מברך על של ראש אחת על מצות תפילין ולא קשיא דרב חסדא ודרבי יוחנן דרב חסדא איירי היכא דסח ואמר שחוזר ומברך עוד הברכה שבירך ונמצא אינו מברך על של ראש אלא א'.
9
י׳ותו אם כפתרון המורה היאך ראוי לומר לא סח אין מברך אלא על של יד והרי לא סח אינו משמע אלא אחר שבירך על של יד כבר והיאך יתכן לפרש האי דאמר מברך אחת דאינו מברך אלא על של יד בלבד והרי כבר בירך והכי הוה ליה למימר לא סח אינו מברך עוד אלא על מה שבירך מדקאמר לא סח מברך אחת שמע מינה על של ראש קאמר.
10
י״אומה שכתב בהלכות גדולות הוא הנראה לי עיקר. ורבינו יצחק תפס את דבריו בלי שום ראיה.
11
י״בומה שנסתייע מן הירושלמי אדרבא הירושלמי מוכיח בהלכות גדולות דהכי גרסינן בפרק היה קורא כיצד הוא מברך עליהם רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי כשהוא נותן של יד מהו אומר אקב"ו להניח תפילין וכשהוא נותן של ראש מהו אומר אקב"ו על הנחת תפילין ופשט הירושלמי בשלא סח משמע שלא חילק דבריו ודקית ואשכחית שגם רבינו שלמה בן היתום משום רבינו גרשום זצ"ל פירש בדבריו וכך כתב אביי ורבא דאמרי תרווייהו לא סח מברך אע"פ שהן שתים הרי הן כאחת לפי שמה שהוא מברך על של ראש במצות תפילין היינו במצות הינוח ודמיין כחדא ברכה כשלא סח אבל סח בנתים חוזר ומברך פעם שניה להניח תפילין והא מברך שתים.
12
י״גוגם רבינו אליעזר זצוק"ל כתב בספר יראים אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך ומסקי אביי ורבא לא סח מברך אחת על של ראש על מצות תפילין ולהניח תפילין אינו מברך שכבר בירך על של יד סח מברך שתים על של ראש להניח ועל מצות שאינה עולה ברכת להניח שבירך על של יד לתפילין של ראש שכבר סח.
13
י״דוכך מצאתי כתוב בתשובות רב עמרם גאון זצוק"ל שמי שאין לו אלא תפילה אחת או של יד או של ראש מברך עליה שתי ברכות להניח תפילין ועל מצות תפילין.
14
ט״ועל הדברים הללו אני סומך וכך נראה לי עיקר שהרי של יד ושל ראש שתי מצות הן והיאך יתכן לפוטרו בברכה אחת אלא ודאי על של יד מברך בפני עצמה ועל של ראש בפני עצמה אע"פ שלא סח בנתים.
15