ספר המליצה ט׳Sefer HaMelitzah 9
א׳הַחֵלֶק הָרְבִיעִי מֵחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה הוּא כְלָל מָה שֶׁהַתַּכְלִית בּוֹ לְהַגְדִּיל הַצִּיּוּר בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵע עַד שֶׁיִּתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ הַהִתְפָּעֲלוּת הָרָאוּי לוֹ, וְגַם הוּא יִכְלֹֹל דְּרָכִים שוֹנִים:
1
ב׳הָרִאשׁוֹן הוּא הַהֶתֵּר (פֶּרְמֶסִיּוֹן permecion) — שֶׁנַּתִּיר בְּדַבְּרֵנוּ פְּעֻלַּת פּוֹעֵל מְפֻרְסַם הַגְּנוּת, לֹא לְהַתִּירוֹ בֶאֱמֶת אֶלָּא לְהַגְדִּיל צִיּוּר גְּנוּת אַחֵר רַע מִמֶּנּוּ, וָזֶה, כִּי בִהְיוֹת מעצת הָחָכְמָה, כְּשֶׁיֻּכְרַח אִישׁ לִבְחֹר בְּרָע, שֶׁיִּבְחַר בְּמִעוּטוֹ — נַרְאֶה הֱיוֹת הָרַע הַהוּא הַמְּפֻרְסָם יוֹתֵר רָאוּי לִבְחִירָה (אִם תֻּכְרַח הַבְּחִירָה בְרָעוֹת) מֵהָאַחֵר, וְכַוָּנַת זֶה — לְהַגְדִּיל גְּנוּת הַשֵּׁנִי, שֶׁהָרִאשׁוֹן עִם כָּל רָעָתוֹ אֵינֶנּוּ כָּל כָּך מְגֻנֶּה כָמוֹהוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוֹ בְּדִבְריֵ שְׁלמֹה: פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ (משלי יז יב), וְאֵין סָפֵק שֶׁפְּגִישַת דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ רָעָה גְדוֹלָה הִיא, אָמְנָם, בְּעֵרֶךְ אֶל פְּגִישַׁת הַכְּסִיל הִיא טוֹבָה וְהַיְנוּ: שֶׁאִם יֻכְרַח אִישׁ לבְחֹר בֵּינָה וּבֵין פְּגִישַׁת הַכְּסִיל, הִנֵּה בָּהּ רָאוּי שֶׁיִּבְחַר — לִהְיוֹתָהּ הַמֻּעֶטֶת בְּרָעָה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. וְכן בְּדִבְרי יְחֶזְקֵאל: אִישׁ גּלּוּלָיו לְכוּ עֲבדוּ וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ (כ לט).
2
ג׳הַדֶּרֶך הַשֵּׁנִי הוּא הַהִמָּנֵע (רֵיטִיסֶנְצִיאָה Reticencia) — שֶׁנַּרְאֶה הֱיוֹתֵנוּ בִלְתִּי חֲפֵצִים לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְבָאֵר בְּנוֹשֵׂא-מָה, לְרֹב הַפְלָגַת-מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר מִמֶּנּוּ, הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל: שְׁתוֹקוּ44"שתוקו", שביעית פ"ח מ"ט., לֹֹא אֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ. וְהִנֵּה, דָּבָר זֶה מַגְדִּיל הַצִּיּוּר מְאֹד בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ עַד שֶׁכְּבָר יַחְשֹׁב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבְּדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁיֹּאמְרֵהוּ.
3
ד׳הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַהַגָּהָה (קוֹרֶקְסִיּוֹן Correccion) — שֶׁנֹּאמַר דָּבָר וְשׁוּב נַחֲזֹר בָּנוּ וְנַגִּיהַּ דִּבּוּרֵנוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי יִרְמְיָה: הוֹי חֶרֶב ליְיָ עַד אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי הֵרָגְעִי וָדֹמִּי (מז ו), וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר מִדְּבָרָיו וְאוֹמֵר: אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי וַיְיָ צִוָּה לָהּ. וּבְדִבְרֵי אִיּוב: גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם לֹֹא נוֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם (יב ג), וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וְאוֹמֵר: וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה, כִּי הִנֵּה, בַּתְּחִלָּה הֶרְאָה עַצְמוֹ מוֹדֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים אֶלָּא שֶׁגַּם הוּא חָכָם כָּהֶם, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר בּוֹ וְאוֹמֵר כִּי לֹא בָהֶם וְלֹא בוֹ הִיא חָכְמָה, כִּי מָה חָכְמָה הִיא? וּמִי הוּא שֶׁלּא יֵדַע כָּל זֶה? וְהִנֵּךָ רוֹאֶה כֹּחַ הַדִּבּוּר הַזֶּה, שֶׁהִנֵּה, מַרְאֶה עֹצֶם אֲמִתַּת מַה שֶּׁנִּרְצֶה לְהַעֲמֵידוֹ, שֶׁהֲרֵי רָצִינוּ מִתְּחִלָּה לוֹמַר חִלּוּפוֹ וְרָאִינוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲמִידוֹ וּמֻכְרָח שֶׁנְּקַיֵּם מַה שֶׁנַּגִּידֵהוּ.
4
ה׳הַדֶּרֶךְ הָרְבִיעִי — שֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ נְבוּכִים (אִינְרֵיסוֹלוּסִיּון Inresolucion) בְּדָבָר. מְבַקְשִׁים צֵאת מִמֶּנָּה וּמִתְקַשֵּׁית עָלֵינוּ. הַמָּשָׁל לָזֶה: אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכוּ' (תהלים קלט ז-ח) וּבְדִבְרֵי רַבּותֵינוּ ז"ל תִּמְצָא: אוֹי לִי45"אוי לי", כלים פי"ז מט"ז. אִם אֹמַר אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. וּבִכְלָל זֶה כְּשֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ בִלְתִּי יוֹדְעִים כְּלָל מַה נֹּאמַר, הַמָּשָׁל לָזֶה: מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק (בראשית מד ז).
5
ו׳הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁי — שֶׁנַּרְבֶּה בְהַצָּעוֹת יִשָּׁאֲרוּ בָם לִבּות שׁוֹמְעֵינוּ תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים (סוּסְפֶּנְסִיּוֹן Suspencion) עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר סוֹף הָעִנְיָן. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי בְנֵי קֹרַח: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים וְכוּ' גַּם בְּנֵי אָדָם וְכוּ' פִּי יְדַבֵּר וְכוּ' אַטֶּה לְמָשָׁל וְכוּ' (תהלים מט ב-ה), הִנֵּה עַד כָּאן יִתְלוּ לִבּוֹת הַשּׁומְעִים בַּאֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא יֵדְעוּ כָּל הַהַצָּעָה הָרַבָּה הַזֹּאת, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל וְאוֹמֵר: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע וגוֹ'.
6
ז׳הַדֶּרֶך הַשִּשִּׁי — שֶׁנָּסֵב דִּבּוּרֵנוּ משּׁומְעֵינוּ אֶל זוּלָתָם (אפּוֹסְטְרוֹפֵי Apostrofe). וּמִזֶּה תִּמְצָא הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ; דָּוִד בְּקִינָתוֹ לְשָׁאוּל הוֹפֵךְ דְּבָרוֹ לָהָרִים וְאוֹמֵר: הָרֵי בַגִּלְבֹּע אַל טַל וְאַל מָטָר וְכוּ' (שמואל-ב א כא), יִרְמְיָהוּ: שֹׁמוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְכוּ' (ב יב), אִיּוֹב: אֶרֶץ אַל תָּכַסִּי דָמִי וְכוּ' (טז יח).
7
ח׳הַדֶּרֶךְ הַשְּׁבִיעִי הוּא הַרְאוֹת פִּרְסוּם אֲמִתַּת עִנְיָן מָה (רֵיגִיטַאסִיּון), עַד שֶׁלֹּא נָחוּשׁ לְהָבִיא רְאָיָה עַל שִׁבְחו אוֹ לְבָאֵר גְּנוּתוֹ מִפְּנֵי רֹב פִּרְסוּמוֹ. הַמָּשָׁל לָזֶה תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לנְבוּכַדְנֶצַּר: לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָּם לַהֲתָבוּתָךְ (דניאל ג טז). וּבִכְלָל זֶה — שֶׁנָּקֵל דָּבָר נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי שׁוֹמְעֵנוּ לְגָדוֹל וְכָבֵד, וּנְדַבֶּר בּוֹ כְּדָבָר קְטֹן הָעֵרֶךְ, שׁהִנֵּה, בְּהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם דִּבּוּר הָפְכִּי מַמָּשׁ לְמַה שֶׁיְצִירוהוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹֹּא יִפְעַל בָּהַם פְּעֻלָּה גְדוֹלָה וּכְשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם אֲמִתַּת מַאֲמָרֵנוּ יִתְפָּעֲלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה.
8
ט׳הַדֶּרֶךְ הַשְּׁמִינִי — שֶׁנְּבָאֵר נְשׂוּאִים שׁוֹנִים בַּנּוֹשֵׂא (אֶנְקַרֶמֶנְטוֹ46("אנקרימנטו" Encareiimento), נוסף על הגליון הפלגה.), כֻּלָּם מִמִּין אֶחָד אַךְ מוֹסִיפִים וְהוֹלְכִים זֶה עַל זֶה. הַמָּשָׁל לָזֶה: וַיָּרֵעוּ אֹתָנוֹ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה (דברים כו ו). וּבְדִבְרֵי אִיּוֹב: תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי47"מני", בכה"י ממני. וּמִפָּנַי לֹא חָשְׁכוּ רֹק ( ל י), הִנֵּךָ רוֹאֶה שֶׁכֻּלָּם עִנְיָנִים מֵעִנְיָנֵי הַבִּזָּיוֹן וְכָל אֶחָד מוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם לוֹ.
9
י׳הַדֶּרֶךְ הַתְּשִיעִי — שֶׁנֹּאמַר מַאֲמָר שֶׁלִּכְאוֹרָה יִהְיֶה זָר וְתָמוּהַּ (פַּרַאדוֹגְסוֹ paradoxo) וְרָחוֹק מִן הַשֵׂכֶל, אַךְ שֶׁבְּעַצְמוֹ יהְיֶה אֲמִתִּי וְנָכוֹן אֶלָּא שֶׁיְּסֻדַּר בְּתַחְבּוּלָה שֶׁיַּבְהִיל שׁוֹמְעוֹ כְּשֶׁיִּשְׁמָעוּהוּ בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה אֲמִתָּתוֹ לָהֶם. דֶּרֶךְ מָשָׁל, מַאֲמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם: מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים וְכוּ' (משלי כז יד); הִנֵּה, זֶה לִכְאוֹרָה נִרְאֶה רָחוֹק שֶׁהַבְּרָכָה תִהְיֶה קְלָלָה, וכְשֶיִּוָּדַע אֲמִתַּת הָעִנְיָן יֵרָאֶה שֶׁכֵּן הַדָּבָּר בֶּאֱמֶת. וּכְלָל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הוּא שֶׁיְּסֻדַּר הַמַּאֲמָר שֶׁיֵּרָאֶה מִן הַנִּמְנָעוֹת, דְּהַיְנוּ: שֶׁיֵּרָאֶה מְקַבֵּץ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד אוֹ מִתְנַגֵּד אֶל הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אָמְנָם, בַּאֲמִתָּתוֹ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא נָכוֹן וַאֲמִתִּי וּכְמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ. וְהִנֵּה, זֶה וַדַּאי מַגְדִּיל הַצִּיּוּר וּפוֹעֵל הַרְבֵּה בְּשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ, כִּי הַתְּמִיהָה אֲשֶׁר תַּקְדִּימֵהוּ, הִנֵּה, תְּעוֹרֵר הַשֵּכֶל התְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לִרְאוֹת אֵיךְ יִתָּכֵן שֶיִּהְיֶה אֱמֶת עִנְיָן זָר כָּזֶה וּבְהִגָּלוֹת אֲמִתּוֹ אַחֲרֵי כֵן, הִנֵּה יִהְיֶה הַצִּיּוּר צִיּוּר חָזָק וַדַּאי, בִּהְיוֹתוֹ דָבָר שֶׁנִּתְאַוָּה הַשֵׂכֶל לְהַשִּׂיגוֹ וְטֶבַע הַתַּכְלִית הַמֻּשָּׂג אַחַר הַתַּאֲוָה שֶׁיִּהְיֶה יָקָר אֵצֶל מַשִּׂיגוֹ. וְהִנֵּה, בִּכְלָל זֶה גַם כֵּן כְּשֶׁנַּתְחִיל בַּדָּבָר בְּאֹפֶן יִסְבְּרוֹ הַשּׁוֹמְעִים, לְפִי הַמִּלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יִהְיֶה גְמַר הַדִּבּוּר עִנְיָן אֶחָד — וְנִגְמְרֵהוּ בְעִנְיָן הָפְכִּי לְמַה שֶׁחֲשָׁבוּהוּ אוֹ לְפָחוּת מתְחַלֵּף מִמֶּנּוּ חִלּוּף גָּדוֹל. וְהוּא הָעִנְיָן שֶׁבֵּאֲרוֹ זַ"ל בְּפָסוּק: וַיַּהַס כָלֵב אֶת הָעָם (במדבר יג ל) — שֶׁהִתְחִיל וְאָמַר: וְכִי זוֹ בִלְבַד48וכי זו בלבד, עי' במדבר רבה פט"ז, ובלשון רש"י בבמדבר יג ל: "צווח (כלב) ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם, השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, ומתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השלו". עליהן, בכה"י עליהם. עָשָׂה לָנוּ בֶן עַמְרָם? וְסָבַר הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁהוּא בָא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ — וְלֹא סִיֵּם אֶלָּא בַּגָּדוֹל שֶׁבִּשְׁבָחָיו.
10
י״אהַדֶּרֶךְ הַעֲשִׂירִי הוּא הָרְמִיזָה (אֵימְפַאזֵי Emphase), וְהַיְנוּ שֶׁבְּמִלּוֹת מְעַטּוֹת נִרְמֹז הַרְבֵּה, וָזֶה, כְּשֶׁטֶּבַע הַמִּלּוֹת הָהֵן יָעִיר עַל עִנְיָנִים רַבִּים יְשׁוֹטֵט בָּהֶם הַשֵׂכֶל עַל יְדֵי אוֹתָהּ הָמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶהֵעִירַתּוּ. הָמָּשָל לָזֶה: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן ותֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי (רוּת א יט), הִנֵּה בַּמִּלָּה "הֲזֹאת" יִתְעוֹרֵר שֵׁכֶל הַמְּדַבְּרִים וְהַשּׁוֹמְעִים49. "והשומעים", בכה"י ושומעים הָהֵם לָשׁוּט בְּמַה שֶׁיִּזָּכֵר לָהֶם מִמַּצָּבָהּ שֶל נָעֳמִי בִּזְמַן גְּדֻלָּתָהּ, כְּבוֹדָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ, וּמַה שֶּׁרוֹאִים בָּהּ עַתָּה — מֵעָנְיָהּ, מִשִּׁפְלוּתָהּ, מֵרְזוֹנָהּ וְכָל שְׁאָר הָמִּקְרִים שֶׁהָיו מִתְלַוִּים לָהּ.
11
י״בהַדֶּרֶךְ הָאַחַד עָשָר — שֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ שׁוֹאֲלִים מִשּׁוֹמְעֵינוּ עַצְמָם: מַה יֹּאמְרוֹ בְנוֹשְׂאֵנוּ (קוֹמוּנִיקַאסִיּון Comunicacion)? וְהִנֵּה, זֶה הִכְרִיח אוֹתָם לְהַסְכִּים עַל דַּעְתֵּנוּ מִבִּלְתִּי הֱיוֹת50"מבלתי היות" וכו', מאין להם לשומעים אפשרות לחלוק על הדברים הנשמעים. אֶפְשָׂרִי בָהֶם שֶׂיַּחְלְקוּ עָלָיו. הַמָּשָל לָזֶה: הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם וְכוּ' (ישעיה נח ה); הַעַל אֵלֶּה לוֹ אֶפְקֹד וְכוּ' (ירמיה ה ט); מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה וְכוּ' (הושע ו ד).
12
י״גוְהִנֵּה, כְּלָל כָּל הָהִשְׁתַּדְּלוּת הַזֶּה הוּא לְהָעִיר לֵב הַשּׁוֹמְעִים וְלִפְעֹל בּוֹ בְּכֹחַ. וְאוּלָם וַדַּאי הוּא שֶׁהַהִשְׁתַדְּלוּת צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַנֶּה כְּפִי הַתַּכְלִית שֶׁנְּבַקֵּש לְהַשִּׂיג. כִּי הִנֵּה, פַּעַם נִצְטָרֵךְ לְהָעִיר בַּלֵּב הַחֶמְלָה, וּפַעַם הַנְּקָמָה, פַּעַם הַכְּנִיעָה, פַּעַם הַיִּרְאָה פַּעַם הָעֹז וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, וְאָמְנָם, כְּפִי מַה שֶׁנִּרְצֶה לְהָעִיר בּוֹ כָּךְ רָאוּי שֶׁנְּסַדֵּר דְּבָרֵינוּ בְּכָל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה, וּשְׁאָר דְּרָכִים כַיּוֹצֵא בָם: בִּקְרִיאוֹת, בִּתְמִיהוֹת, בִּשְׁאֵלוֹת, בְּבַקָּשׁוֹת, בְּתַאֲוָה, בְּהָכְנָעָה, בְּהַרְאוֹת סִכְלוּת דְּבַר מָה — כֻּלָּם תִּמְצָאֵם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת. דֶּרֶךְ מָשָׁל בִּקְרִיאָה (ווֹקַאסִיּוֹן Vocacion אוֹ אֵישְׁקְלַאמַאסִיּוֹן): הוֹי גּוֹי חוֹטֵא, (ישעיה א ד): הוֹי רוֹעִים מְאַבְּדִים אֶת צֹאנִי (ירמיה כג א). בִתְמִיהָה (אַדְמִירֵסִיּון Admiracion); אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם וְכוּ' (שם יד יב), אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְכוּ' (ירמיה ח ח), אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם וְכוּ' (הושע יא ח). בִּשְׁאֵלָה (אִינְטֶרוֹגַאסִיּוֹן Interrogacion): לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת וְכוּ' מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי וְכוּ‘, (איוב ג יא); לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם וְכוּ' (ישעיה א יא), מִי יָעַץ זֹאת עַל צוֹר הָמַּעֲטִירַה (שם כג ח). בְּאָלָה (אִימְפְּרֵיקַאסִיּון Imprecacion): כֹּה יעֲשֶׂה יְיָ וְכֹה יֹסִיף לִי (רות א יז): כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִּפּוֹל (איוב לא כב). בְּתַאֲוָה (אֶפִּיטִימִיאָה Epithymia): מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם (איוב כט ב): מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר וְכוּ' (ירמיה ט א): מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה וְכוּ' (תהלים נה ז). בְּבַקָּשָׁה (דֶפְּרֶקַאסִיּון Deprecacion אוֹ פֶּטִיסִיּון peticion): כִּי שְאַל נָא לְדֹר רִישוֹן (איוב ח ח), הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְלָם (שם כב כא). בְּהַכְנָעָה (קוֹנְווֹקַאטִִיּוֹן Convocacion): שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר (משלי ח ו): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ (שם א ח). בְּהַרְאוֹת סִכְלוּת דְּבַר מָה (אִיגְנוֹרַאנְצִיָּה Ignorancia) תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא חִלָּק יָדַעְנָא51"לא חלק ידענא", חולין יט, א. וְלֹא בִלָּק יָדַעְנָא; מַנּוּ מָרִי52"מנו מרי", שבת קנב, ב. דְּלָא יָדַעְנָא לֵה.
13
י״דוְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד כִּי מִלְּבַד הַפְּעֻלּוֹת שֶׁיִּפְעָלוּ כָּל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ בָּרָצוֹן וּבַשֵּׂכֶל מִצַּד עַצְמָם, הִנֵּה עִנְיָן כְּלָלִי יֵשׁ בְּכֻלָּם שֶׁגַּם מִצִּדּוֹ תִּגְדַּל פְּעֻלָּתָם בַּשֵׂכֶל, וזֶה: כִּי מִטֶּבַע הַשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לֶאֱהֹב אֶת הַחִדּוּשׁ וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָא חִדּוּשׁ הַמְצָאָה וּמְלָאכָה מְסֻדֶּרֶת וּמְתֻקֶּנֶת, הִנֵּה יִשְׁתַּעֲשַׁע בּוֹ וְיִתְעַנָּג. וְעַל כֵּן כָּל מַאֲמָר שֶׁיָּבוֹא בְּסִדּוּר נֶעֱרָךְ וְנָאוֹת יִנְעָם, וְיוֹתֵר שֶׁתִּהְיֶה הַמְּלָאכָה בוֹ הַמְצָאָה חֲדָשָׁה וְשׁוֹמֶרֶת עֵרֶךְ מְסֻדָּר — יוֹתֵר יֶעֱרַב עָלָיו וּבִהְיוֹת בְּכָל אֵלֶּה הַדְּרָכִים חִדּוּשׁ הַמְצָאָה נְכוֹנָה — עַל כֵּן כֻּלָּם יֶעֶרבוּ לוֹ. וּכְבָר יִמָּצְאוּ דְרָכִים שֶׁתּוֹעַלְתָּם כְּפוּלָה, דְּהַיְנוּ: בְּמַה שֶּׁלַּצִּיּוּר וְהָרָצוֹן וּבְמַה שֶׁבָּהֶם מֵחִדּוּשׁ הַהַמְצָאָה וִיפִי הַמְּלָאכָה, בַּאֲשֶׁר הֵם כְּלָל כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ עַד הֵנָּה, וְיִמָּצְאוּ דְרָכִים אֲשֶׁר אֵין עִקַּר תּוֹעַלְתָּם אֶלָּא בְּמַה שֶׁבָּהֶם מֵחִדּוּשׁ הַהַמְצָאָה הַזֹּאת. הַמָּשָׁל לָזֶה: כְּשֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמִּלָּה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁתֵּי הֲבָנוֹת וְתִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנָּה בִשְׁתֵּי הֲבָנוֹתֶיהָ בְּמַאֲמָר אֶחָד. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הֵידָד53הידד, ירמיה מח, לג. לא הֵידָד, פירוּשׁו: הֵידָד שֶׁצּוֹעֲקִים נָסֵי הַמִּלְחָמָה, וְלא הֵידָד שֶׁאוֹמְרִים הַדּוֹרְכִים. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֱכֹל54"אכול", פסחים קיד, א. בָּצֵל וְשֵׁב בֵּצֵּל וְכֵן כְּשֶׁיָּבֹאוּ בַּמַּאֲמָר מִלּוֹת נוֹפְלוֹת זוֹ עַל זוֹ, וְנִקְרָא זֶה בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זַ"ל: לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן55"לשון נופל על לשון". בראשית רבה פי"ח.; דֶּרֶךְ מָשָׁל: וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׁפָּח56"משפח", בכה"י מספ"ח. לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה (ישעיה ה ז). ובְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּאָכֵל אַלְיְתָא טְשִׁי בְעִלִּיתָא דְּאָכֵל קִקּוּלֵי אַקִּיקְלָא דְמָתָא יָתֵב57"דאכל אליתא", פסחים קיד, א: "דאכל אליתא טשי בעליתא דאכיל קקולי אקיקלי דמתא שכיב" כלומר מי שאוכל אליה, היינו בשר שמן, מסתתר בעליה כשבאים נושיו; מי שאוכל ירקות יושב באשפות העיר, היינו בפרהסייא ואינו חושש., וְכֵן כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ נוֹשֵׂא מַאֲמָרְךָ וּנְשׂוּאוֹ מִזֶּה לָזֶה כְּמִשְׁפַּט הַמַּאֲמָרִים הַמִּתְהַפְּכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בַ"הִגָּיוֹן". דֶּרֶךְ מָשָׁל: לְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ (שמואל-ב יט ז); הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל (יחזקאל כא לא). וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
14
ט״ווְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁהִנֵּה, כָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן לְפִי דִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן הָהוּא וּמִשְׁפָּטוֹ יִמָּצְאוּ לוֹ מִשְׁפְּטֵי מְלִיצָה וְדַרְכֵי דִבּוּר מְיֻחָדִים לַלָּשׁוֹן הַהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָם הַדִּבּוּר יוֹתֵר נָעִים וְעָרֵב מִמַּה שֶׁהוּא הַדִּבּוּר הַתְּמִידִי הַנָּהוּג אֵצֶל הֶהָמוֹן; וְיִתְלוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה בַּמִּלּוֹת, בָּאוֹתִיּוֹת, בַּהֲבָרוֹת, בְּחֶלְקֵי הַמַּאֲמָר וּבְסִדְרֵיהֶם, וְלֹא יֻעְתְּקוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלָּשׁוֹן אֶל לָּשׁוֹן, כִּי אוּלָם, נָעֳמָם וְיָפְיָם מְיֻחָד בִּלְשׁוֹנָם מִצַּד דִּקְדּוּקוֹ, וְאֵין לָהֶם מָקוֹם בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת. דֶּרֶךְ מָשָׁל: בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ תִּמְצָא אוֹתִיּוֹת נוֹסָפוֹת בְּדִבְרֵי בַעֲלֵי הַמְּלִיצָה, אֲשֶׁר לֹא יִנְהֲגוּ בָהֶם בַּעֲלֵי הַסִּפּוּר, כְּגוֹן הַוָּו בְּסוֹף כִּנּוּי הָרַבִּים "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ" (שמות א יז), מַה שֶׁבַּלָּשׁוֹן הַפָּשׁוּט לֹא תִמְצָא עַל הָרֹב כִּנּוּי הָרַבִּים אֶלָּא בְּמֵם לְבָד, וְכֵן שְׁאָר אוֹתִיּוֹת נוֹסָפוֹת עַל דֶּרֶךְ זֶה, וְעִנְיָנִים אֲחֵרִים רְשָׁמוּם בַּעֲלֵי הַדִּקְדּוּק לְפִי שֶׁמָּצְאוּ אוֹתָם יוֹצְאִים מגְּבוּלֵי דִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן כְּפִי הַנָּהוּג בּוֹ עַל הָרֹב וְגָזְרוּ הֱיוֹתָם לְתִפְאֶרֶת הַקְּרִיאָה אוֹ הַלָּשׁוֹן.
15
ט״זוּמַה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתִּתְבּוֹנֵן הוּא שֶׁדַּרְכֵי הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּוּוּ עִם הָעִנְיָן לְפִי הָעִנְיָן עַצְמוֹ, לְפִי זְמַנּוֹ וּלְפִי מְקוֹמוֹ, כִּי לפְעָמִים הַהַרְבּוֹת בְּחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה יִהְיֶה נָאוֹת וּפְעָמִים — פְּשִׁיטוּת הַלָּשׁוֹן וְנִקְיוֹנוֹ58"ונקיונו", מן המליצות.. וְהִנֵּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ כֹּחַ גָּדוֹל וְלֹֹא פְּעֻלָּה חֲזָקָה בַשֵׂכֶל אוֹ בָרָצוֹן, הִנֵּה, הָרִבּוּי בְּסִדְרֵי מְלִיצָה לֹא יִהְיֶה הָגוּן כְּלָל; בְּהַגָּדוֹת וְסִפּוּרִים, הִנֵּה, נִקְיוֹן הַמַּאֲמָר מִן הָעִרְבּוּב וְהַשִּׁתּוּפִים וְכָל הַסְּפֵקוֹת עִם שְׁלֵמוּת הַבֵּאוּר הוּא מַה שֶּׁיּאוֹת בֶּאֱמֶת וְיִצְטָרֵךְ, וְהָרִבּוּי בְּהֶעְתֵּקִים וּשְׁאָר הַסְּדָרִים אֵינוֹ מִן הַמֻּבְחָר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד מְיַפִּים הַמַּאֲמָר, הִנֵּה מִצַּד אַחֵר מַעֲלִימִים יוֹתֵר אֶת עִנְיָנוֹ, וְצָרִיךְ חָכְמָה וְלִמּוּד לַעֲמֹד עַל תְכוּנָתָם וְלֹא יַגִּיעוּ אֵלָיו59"ולא יגיעו אליו", ולא יבינוהו אנשי ההמון. הַהֲמוֹנִיִּים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל יָפֶה בְּעִתּוֹ וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם.
16
