ספר האורה, חלק א קכ״הSefer HaOrah, Part I 125
א׳[קכה] סדר ההלל.
הקורא את ההלל באחד ועשרים יום בשנה, גומרין את ההלל, ואלו הן תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת, בין יחיד בין צבור מברך לפניו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לגמור את ההלל, וגומר ואומר ברכות השיר, שהוא יהללוך, שאלו אחד ועשרים יום קריאת ההלל מן התורה, לפיכך בין יחיד בין ציבור מברכין עליו לגמור את ההלל, אבל שאר ימים שקורין בהן את ההלל צבור מברכין עליו ומדלגין בו ויחיד אינו קורא כלל, ואם בא לקרות קורא ואינו צריך לברך. (העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו, נכנס לישב בה מברך לישב בסוכה, וצריך לברך על כל פעם ופעם). כשחל ראש חודש בשבת או חולו של מועד מזכירין מעין בעבודה, ואין מזכירין של שבת בויעלה ויבוא, לפי שלא מצינו הזכרת השבת אלא בברכה רביעית לבדה, ועוד שאין צריך להזכיר של שבת שני פעמים:
הקורא את ההלל באחד ועשרים יום בשנה, גומרין את ההלל, ואלו הן תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת, בין יחיד בין צבור מברך לפניו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לגמור את ההלל, וגומר ואומר ברכות השיר, שהוא יהללוך, שאלו אחד ועשרים יום קריאת ההלל מן התורה, לפיכך בין יחיד בין ציבור מברכין עליו לגמור את ההלל, אבל שאר ימים שקורין בהן את ההלל צבור מברכין עליו ומדלגין בו ויחיד אינו קורא כלל, ואם בא לקרות קורא ואינו צריך לברך. (העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו, נכנס לישב בה מברך לישב בסוכה, וצריך לברך על כל פעם ופעם). כשחל ראש חודש בשבת או חולו של מועד מזכירין מעין בעבודה, ואין מזכירין של שבת בויעלה ויבוא, לפי שלא מצינו הזכרת השבת אלא בברכה רביעית לבדה, ועוד שאין צריך להזכיר של שבת שני פעמים:
1