ספר האורה, חלק א פ״אSefer HaOrah, Part I 81
א׳[פא] דין הגעלה.
בא לטהר את כליו שוטפן ומדיחן יפה, ואין צריך לגררן, ומגעילן ברותחין ובכלי ראשון ואמר רב הונא בריה דרבי יהושע עץ פרור מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, וכלי מתכת כגון יורה ומחבת, וכל כלי שיש לו בית קבול, בין של ברזל בין של מתכות יעשה להם שפה של טיט על שפתם [ובעוד הם רותחים ישפוך המים], וישטפם במים קרים, ואחר כך יתן בכלי שטיהר המים [וירתיחם], ובעוד שהן רותחין יטבול בהן כל כליו, כוסות וקערות וסכין וקופיץ וכסוי קדירה כל כלי עץ, וכל כלי מתכות דהלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון, ובלבד שיהא מורקין ומודחין תחלה [ויזהר שלא יטבול הכלי פעמים, פן יחזור ויבלע גיעולו, ואם שוקטין המים מרתיחתן לא תועיל הטבילה] ויזהר שלא יניח היורה מרתיחתה לפי שחוזרין ונבלעין לתוכה, אף על פי שנגעלו זה אחר זה כולם טהורים לפי שכל זמן שהמים רותחין אין הכלי שבתוכה בלוע אלא פלוט, ולאחר הגעלת הקטנים חוזר ומגעילה כמשפט הראשון, שלא תצטנן אלא מתוך טהרה, והגאון רבינו האי ז"ל אמר שאין צריך לחזור ולהגעילה, ובלבד שישליך מים מתוכן כשהם רותחין שלא יצטנן לתוכה ויחזור ויבלע, וידיחנה מיד בצונן ואף הכלים הקטנים צריך להדיחן בצונן כשהן מרותחין. והסכינים מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, מפני שפעמים שתוחבין הסכין ומעלין בו דבר מן היורה רותחת שעל גבי האור, ואין בכלל כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש [במדבר ל"א כ"ג], ואף על פי שתוחבין בו דבר לצלות כנגד האור, מפני שאין דרך תשמישן בכך תמיד, ולא דיבר הכתוב אלא בשפוד ואסכלא שכל שתשמישן על ידי האור משימין אותן באור ומניחין אותו עד שנתלבן, ועכשיו אנו נוהגין להגעיל אף הקערות בכלי ראשון, לפי שאף הן פעמים שבולעות בכלי ראשון שהרי אנו מכסין בהם את התבשיל באילפס כדי לבשל מהרה:
בא לטהר את כליו שוטפן ומדיחן יפה, ואין צריך לגררן, ומגעילן ברותחין ובכלי ראשון ואמר רב הונא בריה דרבי יהושע עץ פרור מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, וכלי מתכת כגון יורה ומחבת, וכל כלי שיש לו בית קבול, בין של ברזל בין של מתכות יעשה להם שפה של טיט על שפתם [ובעוד הם רותחים ישפוך המים], וישטפם במים קרים, ואחר כך יתן בכלי שטיהר המים [וירתיחם], ובעוד שהן רותחין יטבול בהן כל כליו, כוסות וקערות וסכין וקופיץ וכסוי קדירה כל כלי עץ, וכל כלי מתכות דהלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון, ובלבד שיהא מורקין ומודחין תחלה [ויזהר שלא יטבול הכלי פעמים, פן יחזור ויבלע גיעולו, ואם שוקטין המים מרתיחתן לא תועיל הטבילה] ויזהר שלא יניח היורה מרתיחתה לפי שחוזרין ונבלעין לתוכה, אף על פי שנגעלו זה אחר זה כולם טהורים לפי שכל זמן שהמים רותחין אין הכלי שבתוכה בלוע אלא פלוט, ולאחר הגעלת הקטנים חוזר ומגעילה כמשפט הראשון, שלא תצטנן אלא מתוך טהרה, והגאון רבינו האי ז"ל אמר שאין צריך לחזור ולהגעילה, ובלבד שישליך מים מתוכן כשהם רותחין שלא יצטנן לתוכה ויחזור ויבלע, וידיחנה מיד בצונן ואף הכלים הקטנים צריך להדיחן בצונן כשהן מרותחין. והסכינים מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, מפני שפעמים שתוחבין הסכין ומעלין בו דבר מן היורה רותחת שעל גבי האור, ואין בכלל כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש [במדבר ל"א כ"ג], ואף על פי שתוחבין בו דבר לצלות כנגד האור, מפני שאין דרך תשמישן בכך תמיד, ולא דיבר הכתוב אלא בשפוד ואסכלא שכל שתשמישן על ידי האור משימין אותן באור ומניחין אותו עד שנתלבן, ועכשיו אנו נוהגין להגעיל אף הקערות בכלי ראשון, לפי שאף הן פעמים שבולעות בכלי ראשון שהרי אנו מכסין בהם את התבשיל באילפס כדי לבשל מהרה:
1
ב׳ואכן מלח הדחתה מטהרתה:
2
ג׳וכלי זכוכית חדשים צריכין טבילה, שהן ככלי מתכות. וכן כלי שטף חדשים שלקחן מן הגוי [מטבילן] במים חיים, כדאמרינן בעבודה זרה אמר רב נחמן [אמר רבה בר אבהו] אפילו כלים חדשים צריכין טבילה במים חיים, דילפינן ממעשה דמדין ואותה טבילה לאו משום טהרה הואי, דהא כלים ישנים אחר שנתלבנו טהורים הם מן האיסור, וכחדשים דמיין, ואפילו הכי בעי טבילה כדנפקא לן מקרא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים (וטהר) [במדבר ל"א כ"ג], דהיינו גיעול. וכתיב וטהר, ונפקא לן דהיינו טבילה:
3