ספר האורה, חלק א פ״בSefer HaOrah, Part I 82
א׳[פב] דין כפות.
וכפות של גוים שהם של כסף. ונשתמשו בהם חמין שאוכלין בהן צריכין גיעול ברותחין, וכוסות של כסף, כיון שאין תשמישן על ידי רותחין סגיא להו בטבילה לחודה, והני מילי בלקוחין כמעשה דמדין שהיו שלהם, אבל שאולין ששאל מגוי אין צריכין טבילה. וכלים של כסף הממושכנים ביד ישראל מגוי אין צריכין טבילה, ואם רואה ישראל לפי דעתו שיניחם הגוי, כזבינתא דמיא וצריכין טבילה ואם לאו הרי הן כשאולים:
וכפות של גוים שהם של כסף. ונשתמשו בהם חמין שאוכלין בהן צריכין גיעול ברותחין, וכוסות של כסף, כיון שאין תשמישן על ידי רותחין סגיא להו בטבילה לחודה, והני מילי בלקוחין כמעשה דמדין שהיו שלהם, אבל שאולין ששאל מגוי אין צריכין טבילה. וכלים של כסף הממושכנים ביד ישראל מגוי אין צריכין טבילה, ואם רואה ישראל לפי דעתו שיניחם הגוי, כזבינתא דמיא וצריכין טבילה ואם לאו הרי הן כשאולים:
1
ב׳וכלים של חרס ושל עץ לא בעי טבילה דכלי מתכת אמורין בפרשה, אבל ריחים של פלפלין צריכין טבילה, דמתכות שלהם עיקר, ולא אמרנא אלא בכלי מתכות ובכלי סעודה וכמעשה דמדין, שאותן כלים היו מתחילה של גוים, וגזירת הכתוב הוא דצריכין טבילה, בין חדשים בין ישנים אבל אם עשאן ישראל אפילו חדשים אין צריכין טבילה, וכל שכן אם היו ישנים וליבנם באור דאין צריכין טבילה, ולהוציא מאותן הצריכין טבילה לכלים אחר גיעולן בפסח וקונייא מלומ"ץ כלע"ז, הואיל ומתיכין עלייהו עופרת דשיעין ככלי מתכות דמי ובעי טבילה, ואף על פי שאין (נתנין) [נתכין] אלא מגבן, וכי הכי פלוגתא דרב אחא ורבינא ממנא [דקוניא] במסכת עבודה זרה דפסיק הלכתא דאזלינן בתר סופו שניתך עליו במתכות ובעי טבילה, ולא הוזכר שום חילוק בין ניתך מתוכו לניתך מגבו:
2
ג׳וכפות של קרן לא בעי טבילה דלא ממתכות הן, וכלי גוים שנשתמשו בהן צריכין להגעילן דוודאי בולעות הן דהכי אמרינן במסכת פסחים הסכינים בפסח מגעילין קייתייהו ברותחין משום דבלעין. ואסור נמי לאכול [חלב] בכפות של קרן שאכל בהן אוכלין חמין של בשר, אלא אם כן מגעילן ברותחין:
3
ד׳וכלי בורמא דגללא דאשתמיש בהו חמירא [כולא שתא] או שקנה אותם מן הגוים עביד להו גדנפא ומפליט להו ככלי מתכות, ואף על גב דמתברא [ומצבתא] לא דמיא לכלי חרס אלא (כמתכות) [ככלי מתכות] דמיא, וסגיא להו בפליטה ומשתמש בהו בפסחא, דתנן גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה, ושל חרס אף על פי שקלף את הזפת אסורה, מכלל דאבן לחוד וחרס לחוד, ועוד דתנן בהדיא במסכת כלים [תנור] של אבן ושל מתכות טהור וטמא משום כלי מתכות אלמא כלי אבן ככלי מתכות דמי ליה:
4