ספר האורה, חלק א פ״גSefer HaOrah, Part I 83
א׳[פג] דין הגעלת כלי של מתכות.
יורה קטנה בתוך יורה גדולה מגעילה עד שירתיחו המים [מאוד, וכשירתיחו המים מאד] כהלכתן יוציא יורה הקטנה מתוך יורה הגדולה ויזמין מים צוננים להדיחה במים והיורה גדולה אין צריך להגעילה תחילה, לפי כשרותחין המים הכלי פולט, ואותה היורה ניתרת באותה הגעלה, ובלבד שיהיה זריז כשיריק ממנה המים הרותחין [ידיחנה] במים צוננים לאלתר, שאם לא יעשה כן יצטנן המים הנגעלין ותחזור ותבלעם:
יורה קטנה בתוך יורה גדולה מגעילה עד שירתיחו המים [מאוד, וכשירתיחו המים מאד] כהלכתן יוציא יורה הקטנה מתוך יורה הגדולה ויזמין מים צוננים להדיחה במים והיורה גדולה אין צריך להגעילה תחילה, לפי כשרותחין המים הכלי פולט, ואותה היורה ניתרת באותה הגעלה, ובלבד שיהיה זריז כשיריק ממנה המים הרותחין [ידיחנה] במים צוננים לאלתר, שאם לא יעשה כן יצטנן המים הנגעלין ותחזור ותבלעם:
1
ב׳וסכין של גוי מותר להגעילו בקדירה של גוי אבל צריך [שיתן] בה מים ששים [מכדי] האיסור היוצא מן הסכין כדי לבטלו בששים, שלא יצטרך עוד להגעיל הקדרה, והא דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחילה, הני מילי לאכילה, אבל כי האי גוונא מבטלין:
2
ג׳ועריבה צריך לגררה שלא ישאר שם כזית במקום אחד, פחות מכן בטל במיעוטו, ואינו עובר בבל יראה ובל ימצא, כדתנן בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, ואם לאו בטל במיעוטו:
3
ד׳הני מאני דצביעי [וצריפי] בצרוף אלום [בלע"ז] בין שחורים בין ירוקים, בין לבינים, אסורין בפסח ואפילו חלקים, דאמר אמימר הני מאני דקוניא חזינן דמידייתי אף על גב דשיעי, והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם:
4
ה׳והבא להטביל כליו קודם טבילתן יברך על טבילת כלים, ויש אומרים על הטבלת כלים, דכל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן, ואחר כך טובלן במים ודיו:
5
ו׳שפוד של עץ של גוים אין לו תקנה אלא בשריפה, לפי שתשמישו על ידי האור, ודינו על ידי ליבון ולא בהגעלה, ולא אפשר ללבנו הואיל ושל עץ הוא.
6