ספר האורה, חלק א צ״גSefer HaOrah, Part I 93
א׳[צג] הלכות ראש השנה.
שני ימים טובים של ראש השנה קדושה אחת הן לכל דבר, זולתי למת בלבד, ובשני הימים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ברכות, ובמוסף מתפלל תשע ברכות, ומראש השנה ועד יום הכפורים חותם המלך הקדוש והמלך המשפט, ואם טעה צריך לחזור, חל להיות בשבת מזכיר של שבת תחלה, ואחר כך של ראש השנה, וחותם מלך על כל הארץ מקדש (ישראל) [השבת וישראל] ויום הזכרון, ואסור להתענות ביום שני וכל שכן ביום ראשון, ולאחר שקורין בתורה כשהן יושבין עומד הבקי ושופר בידו ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר ושהחיינו, ותוקע שלשים תקיעות תשר"ת ג' פעמים, תש"ת ג' פעמים, וכן תר"ת [ג' פעמים] ועל סדר הברכות תוקע עשר תקיעות, ואסור להפסיק בין תקיעות מיושב לתקיעות של מעומד, חוץ מתפילת המוסף דשרו ליה רבנן, ולתוקע אין לו רשות לשיח, עד שמסיים כל התפלה, אבל אם שח גוערין אותו, ואין צריך לחזור ולברך, וברכות של ראש השנה ויום הכפורים שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן משום דנפישי ברכות, ובלבד שיכוון לבו, ויהיו שם מתחלה ועד סוף, ועם שבשדות דאנוסי ואין יכולין לבוא שליח ציבור מוציאן ידי חובתן משום דנפישי ברכות, והאידנא דחזי לן דכיון דלא בקיאינן בכוונה, מוטב שיתפלל כל אחד ואחד בפני עצמו, כשהוא שומע התקיעות שומען [על סדר הברכות] בציבור, אבל ביחיד שומען שלא על סדר ברכות, אין פוחתין מעשרה מלכיות ומעשרה זכרונות ומעשרה שופרות, ומתחיל בשל תורה ומסיים בשל תורה:
שני ימים טובים של ראש השנה קדושה אחת הן לכל דבר, זולתי למת בלבד, ובשני הימים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ברכות, ובמוסף מתפלל תשע ברכות, ומראש השנה ועד יום הכפורים חותם המלך הקדוש והמלך המשפט, ואם טעה צריך לחזור, חל להיות בשבת מזכיר של שבת תחלה, ואחר כך של ראש השנה, וחותם מלך על כל הארץ מקדש (ישראל) [השבת וישראל] ויום הזכרון, ואסור להתענות ביום שני וכל שכן ביום ראשון, ולאחר שקורין בתורה כשהן יושבין עומד הבקי ושופר בידו ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר ושהחיינו, ותוקע שלשים תקיעות תשר"ת ג' פעמים, תש"ת ג' פעמים, וכן תר"ת [ג' פעמים] ועל סדר הברכות תוקע עשר תקיעות, ואסור להפסיק בין תקיעות מיושב לתקיעות של מעומד, חוץ מתפילת המוסף דשרו ליה רבנן, ולתוקע אין לו רשות לשיח, עד שמסיים כל התפלה, אבל אם שח גוערין אותו, ואין צריך לחזור ולברך, וברכות של ראש השנה ויום הכפורים שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן משום דנפישי ברכות, ובלבד שיכוון לבו, ויהיו שם מתחלה ועד סוף, ועם שבשדות דאנוסי ואין יכולין לבוא שליח ציבור מוציאן ידי חובתן משום דנפישי ברכות, והאידנא דחזי לן דכיון דלא בקיאינן בכוונה, מוטב שיתפלל כל אחד ואחד בפני עצמו, כשהוא שומע התקיעות שומען [על סדר הברכות] בציבור, אבל ביחיד שומען שלא על סדר ברכות, אין פוחתין מעשרה מלכיות ומעשרה זכרונות ומעשרה שופרות, ומתחיל בשל תורה ומסיים בשל תורה:
1