ספר האורה, חלק א צ״דSefer HaOrah, Part I 94
א׳[צד] דין שופר.
כל השופרות כשירין בין של אילים בין של רחלות חוץ משל פרה ושור, ניקב וסתמו, במינו כשר, והוא שנשתייר רובו של שופר שלם. שלא במינו פסול, ואע"פ שנשתייר רובו, ובמינו כשר, היכא דאינו מעכב את התקיעה, וכמה שיעור שופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, היה קולו עבה או דק או צרור כשר, שכל הקולות כשרין לשופר קדחו בזכרותו שבתוך הקרן ותקע בו יצא, שמין במינו אינו חוצץ, המודר הנאה מחבירו, תוקע לו (שופר) [תקיעה] של מצוה, וצריך שיתכוון שומע ומשמיע ואף על פי שיצא מוציא:
כל השופרות כשירין בין של אילים בין של רחלות חוץ משל פרה ושור, ניקב וסתמו, במינו כשר, והוא שנשתייר רובו של שופר שלם. שלא במינו פסול, ואע"פ שנשתייר רובו, ובמינו כשר, היכא דאינו מעכב את התקיעה, וכמה שיעור שופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, היה קולו עבה או דק או צרור כשר, שכל הקולות כשרין לשופר קדחו בזכרותו שבתוך הקרן ותקע בו יצא, שמין במינו אינו חוצץ, המודר הנאה מחבירו, תוקע לו (שופר) [תקיעה] של מצוה, וצריך שיתכוון שומע ומשמיע ואף על פי שיצא מוציא:
1