ספר האורה, חלק ב קי״בSefer HaOrah, Part II 112
א׳[קיב] דין גוי שהוציא הברזא.
מעשה בגוי אחד שהוציא הברזא מן החביות בשוגג שלא היה בקי בענין יהודים ולא החזיר הברזא לתוך החבית והתיר רבי לשתות מה שבתוך החבית, ובלבד שתהא הברזא קצרה ולא תהא הברזא עוברת חוץ מעוביו של חור תוך החביות, דאם כן משכשך ליה כשמנענע להוציאה, והוה ליה יין נסך, ולניצוק חיבור לא חיישינן. דכי האי גוונא לא הוי ניצוק חיבור, כדמוכח בעבודה זרה, ומה שנפל למטה ודאי אסור דהא קא נגע אף על פי שלא נתכוון לנסך אסור בשתייה, וכדאמרינן במסכת עבודה זרה ההוא דסליק לדוקלא ונחת לוליבא ונגע לוליבא ביין ואסרו ליה בשתייה, וכן אמר רבי, אבל אם בא גוי ונגע ביין ולא נתכוון לשום נגיעת היין, שלא היה יודע אם היה יין או לאו מותר אפילו בשתייה, וכההוא דרבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי דהוו יתבי וקא שתי חמרא אתא ההוא גברא ואמר ליה תא אשקינן לבתר דרמא חמרא גוי לבתרי דאיגלא מילתא דגוי הוה שריוה למשתי ההוא חמרא, דאמרינן אי סלקא דעתיה רבנן כי הני חמרא שתי דאמרי לגוי תא אשקינן אלמא דבר שלא נתכוון לשם יין מותר:
מעשה בגוי אחד שהוציא הברזא מן החביות בשוגג שלא היה בקי בענין יהודים ולא החזיר הברזא לתוך החבית והתיר רבי לשתות מה שבתוך החבית, ובלבד שתהא הברזא קצרה ולא תהא הברזא עוברת חוץ מעוביו של חור תוך החביות, דאם כן משכשך ליה כשמנענע להוציאה, והוה ליה יין נסך, ולניצוק חיבור לא חיישינן. דכי האי גוונא לא הוי ניצוק חיבור, כדמוכח בעבודה זרה, ומה שנפל למטה ודאי אסור דהא קא נגע אף על פי שלא נתכוון לנסך אסור בשתייה, וכדאמרינן במסכת עבודה זרה ההוא דסליק לדוקלא ונחת לוליבא ונגע לוליבא ביין ואסרו ליה בשתייה, וכן אמר רבי, אבל אם בא גוי ונגע ביין ולא נתכוון לשום נגיעת היין, שלא היה יודע אם היה יין או לאו מותר אפילו בשתייה, וכההוא דרבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי דהוו יתבי וקא שתי חמרא אתא ההוא גברא ואמר ליה תא אשקינן לבתר דרמא חמרא גוי לבתרי דאיגלא מילתא דגוי הוה שריוה למשתי ההוא חמרא, דאמרינן אי סלקא דעתיה רבנן כי הני חמרא שתי דאמרי לגוי תא אשקינן אלמא דבר שלא נתכוון לשם יין מותר:
1