ספר האורה, חלק ב קכ״הSefer HaOrah, Part II 125

א׳[קכה] זה משפט הגט לפי אמירת בית דין.
מאן דבעי למיכתב גיטא ופסיק ליד מגילתא שיעורא דגט וכתב ואיפסוק מגלתא בתר דכתיב ליה מיפסל, דכתיב וכתב ונתן [דברים כ"ד א'] מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר קציצה ולא יצא, גט אשה וגט חירות כותבין ביום וחותמין ביום כשר, אבל אם כותבין ביום וחותמין בלילה פסול, ועידי הגט צריך שיהו חותמין זה בפני זה, וגט חליצה הכי עבדי דלראייה בעלמא הוא, גט שבטלו חוזר ומגרש בו, גט מעושה בדיני ישראל כשר, בדיני אומות העולם פסול, ואם חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומרין לך כשר, אבל חליצה מוטעת ומעושת בישראל פסולה, ואינה כשירה עד שיאמר רוצה אני ומאן דכתב גיטא לא ליכתוב ודין אלא ודן, וליכתוב דתהוייין ותצביין תלתא יודין וליכתוב וי"ו דפטורין ודשבוקין ותרוכין ארוכות וגם וא"ו של וכדו ודשבוקין ודפטורין ותרוכין, ולא ליכתוב לימהך אלא לחהך, ואיגרת לא ליכתוב אלא ואגרת ולא ליכתוב לאיתנסבא אלא להתנסבא:
1