ספר האורה, חלק ב י״גSefer HaOrah, Part II 13
א׳[יג] וכן הוא הקנין והחתימה. אחד מן העדים לוקח כנף בגדו ונותן ביד החתן, דעד הוי במקום כלה, שהוא לוקח, ומוקמינן הלכתא בהזהב כמאן דאמר קונין בכליו של לוקח, ואתיא לן קנין כלי משלף איש נעלו ונתן לרעהו, והחתן מקנה לו על ידו שהעד נותן לו בידו כל תנאי הכתובה, וצריכין עדים לראות בכתובה כדי לידע התנאי, ואם אין פנאי לכך, שואלין לחתן סכום התנאי של כתובה, ואם אין להם שהות לחתום בו ביום שקנו, יכולין הם לחתום כל זמן שירצו, שלא אמרו חתימת בו ביום אלא בגט, דתנן נכתב ביום ונחתם בלילה פסול, נכתב בלילה ונחתם ביום כשר, דחד יומא הוא. אבל לענין שטרות וכתובה יכולים לחתום כל זמן שירצו, אלא כדי שלא יהא מרננין קרובי הכלה שאין בקיאין בדבר, חותמין בו ביום, משום הסר ממך עקשות פה וגו':
1
