ספר האורה, חלק ב קל״זSefer HaOrah, Part II 137
א׳[קלז] דין רחיצה.
כשהוא רוחץ במים חיים או במים חמין, מהרהר בהן ומברך, וכגון שעוכר המים ברגליו. אם צלולין הן כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה. ואם אין המים צלולין אין עוכרן דהא לא צריך ואם יש כולה על ראשו, מוציא את ראשו חוץ לכולה, ומהרהר ואף על פי [שהמים צלולין אין צריכין לעוכרן, ובית המרחץ שאמרו] שאסור להרהר היינו כגון שיושבין ערומין בתוך המרחץ וזורקין עליהם מים, כגן אישטובא והכא וודאי אסור לפי שהן ערומים:
כשהוא רוחץ במים חיים או במים חמין, מהרהר בהן ומברך, וכגון שעוכר המים ברגליו. אם צלולין הן כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה. ואם אין המים צלולין אין עוכרן דהא לא צריך ואם יש כולה על ראשו, מוציא את ראשו חוץ לכולה, ומהרהר ואף על פי [שהמים צלולין אין צריכין לעוכרן, ובית המרחץ שאמרו] שאסור להרהר היינו כגון שיושבין ערומין בתוך המרחץ וזורקין עליהם מים, כגן אישטובא והכא וודאי אסור לפי שהן ערומים:
1