ספר האורה, חלק ב קמ״חSefer HaOrah, Part II 148
א׳[קמח] דין לקרות את ההלל.
ראיתי את רבי שלא קרא הלל דראש חודש עם הצבור, וקראו בפני עצמו מיושב בשעת קריאת ספר תורה, ושאלתיו ימים שאין צבור גומרים בהן את ההלל אין יחיד צריך לאומרו, והשיבני אף על פי שאין דעתי להתחיל מנהג זה כי לא ראיתי שעושין כן, ברכה לבטלה אינה, שאלו קריתיו עם הצבור הייתי מברך והן עצמן אינם משום חובה. אלא משום מנהג אבותיהם, ועל מנהג הם מברכים, אף אני לא גרעתי מהם הואיל ואין להם חובה יותר ממנו:
ראיתי את רבי שלא קרא הלל דראש חודש עם הצבור, וקראו בפני עצמו מיושב בשעת קריאת ספר תורה, ושאלתיו ימים שאין צבור גומרים בהן את ההלל אין יחיד צריך לאומרו, והשיבני אף על פי שאין דעתי להתחיל מנהג זה כי לא ראיתי שעושין כן, ברכה לבטלה אינה, שאלו קריתיו עם הצבור הייתי מברך והן עצמן אינם משום חובה. אלא משום מנהג אבותיהם, ועל מנהג הם מברכים, אף אני לא גרעתי מהם הואיל ואין להם חובה יותר ממנו:
1