ספר האורה, חלק ב קמ״זSefer HaOrah, Part II 147
א׳[קמז] דין נפל.
שוב פעם אחת נפטר בן אחד ארבעה ימים אחר מילתו, והיתה אמו מונה עליו תשעה חדשים מלאים מטבילתה, ופטר רבי את אביו מלהתאבל עליו, ומלקבל עליו הבראה ותנחומין ומלומר קדיש עליו וסמך רבי אדרבן שמעון בן גמליאל דאמר כל שלא שהה שלשים יום באדם הרי זה נפל, והווינן בה במסכת נדה הא שהה ספיקא הוה ומשנינין התם דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו ומהתם איכא למשמע מינה, דכל היכא דאיכא למיתליה בשום ספיקא בעולם לא נפיק מיד נפל, והיינו דמשני למילתא בדלית ליה ספק כלל דקים ליה, כלומר דבר ברור ופשוט הוא כאור בצהרים דכלו לו חדשיו, וזו שמניין טבילתה בידה, אין זה ברור שמא לא נתעברה סמוך לטבילתה, עד סמוך לווסתה, דמחלוקת הוא במסכת נדה, ואומר הרחיקה ווסתה ואישתכח דלאו כלו לו חדשיו דהא מעשים בכל יום שהנשים משנות ווסתן, פעם קרוב פעם רחוק, וכל שכן זו שהיתה מניקה ומסולקת דמים, ואין לה ווסת כל עיקר, והיכא דקים ליה בגויה כגון שבא עליה סמוך לטבילתה, ושוב פירש ולא ידעה עוד עד חודש ימים ולבסוף שני חדשים הוכר עוברה בביאה שנייה, הרי הדבר ידוע שמשעת ביאה הראשונה נתעברה, והוכר עוברה לשלשה חדשים כמשפטה:
שוב פעם אחת נפטר בן אחד ארבעה ימים אחר מילתו, והיתה אמו מונה עליו תשעה חדשים מלאים מטבילתה, ופטר רבי את אביו מלהתאבל עליו, ומלקבל עליו הבראה ותנחומין ומלומר קדיש עליו וסמך רבי אדרבן שמעון בן גמליאל דאמר כל שלא שהה שלשים יום באדם הרי זה נפל, והווינן בה במסכת נדה הא שהה ספיקא הוה ומשנינין התם דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו ומהתם איכא למשמע מינה, דכל היכא דאיכא למיתליה בשום ספיקא בעולם לא נפיק מיד נפל, והיינו דמשני למילתא בדלית ליה ספק כלל דקים ליה, כלומר דבר ברור ופשוט הוא כאור בצהרים דכלו לו חדשיו, וזו שמניין טבילתה בידה, אין זה ברור שמא לא נתעברה סמוך לטבילתה, עד סמוך לווסתה, דמחלוקת הוא במסכת נדה, ואומר הרחיקה ווסתה ואישתכח דלאו כלו לו חדשיו דהא מעשים בכל יום שהנשים משנות ווסתן, פעם קרוב פעם רחוק, וכל שכן זו שהיתה מניקה ומסולקת דמים, ואין לה ווסת כל עיקר, והיכא דקים ליה בגויה כגון שבא עליה סמוך לטבילתה, ושוב פירש ולא ידעה עוד עד חודש ימים ולבסוף שני חדשים הוכר עוברה בביאה שנייה, הרי הדבר ידוע שמשעת ביאה הראשונה נתעברה, והוכר עוברה לשלשה חדשים כמשפטה:
1