ספר האורה, חלק ב ל״וSefer HaOrah, Part II 36
א׳[לו] אם לשין בבצים.
שאלו את רבי מותר ללוש בבצים בפסח אם יש בהם משום חמץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה בלא מים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר, לפי שהעיסה הנלושה בבצים עבה ונפוחה יותר משאר עיסה. ויש לחוש שמא דרך ביצה להחמיץ יותר ממים, ושמא הלש בביצים אי אפשר בלא חימוץ, ואין בידו לשמרה מחימוץ כמו לישת מים, דאיכא למאן דבעי לאוקמי בפסחים. אין לשין ביין ושמן ודבש משום חימוץ, מכלל דאיכא מילתא דמחמצא טפי ממים. ואי אפשר לשמור מחימוץ. אפילו בעודו עסיק בה, וכמדומה אני, דמה שהעיסה נעשית עבה מפני הביצים, אין זה חימוץ שאפילו עושין פת מפירורי פת נעשית נפוחה כמו כן:
שאלו את רבי מותר ללוש בבצים בפסח אם יש בהם משום חמץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה בלא מים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר, לפי שהעיסה הנלושה בבצים עבה ונפוחה יותר משאר עיסה. ויש לחוש שמא דרך ביצה להחמיץ יותר ממים, ושמא הלש בביצים אי אפשר בלא חימוץ, ואין בידו לשמרה מחימוץ כמו לישת מים, דאיכא למאן דבעי לאוקמי בפסחים. אין לשין ביין ושמן ודבש משום חימוץ, מכלל דאיכא מילתא דמחמצא טפי ממים. ואי אפשר לשמור מחימוץ. אפילו בעודו עסיק בה, וכמדומה אני, דמה שהעיסה נעשית עבה מפני הביצים, אין זה חימוץ שאפילו עושין פת מפירורי פת נעשית נפוחה כמו כן:
1