ספר האורה, חלק ב ל״זSefer HaOrah, Part II 37
א׳[לז] דין חטה הנמצא בעוף בפסח.
וחטה הנמצאת בתרנגולת בפסח אין אדם שיכול להתירה, לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור, ואוסר בכל שהוא. ואף רבי אומר שהוא אסורה, אבל יש להביא ראיה להיתר מטומאה אם לא שאין אנו יודעין אם למידין איסור מטומאה אם לא, ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול לאור ותשרף, דכיון שהאוכל בתוך מעיו כשיעור הזה שוב אינו ראוי לקבל טומאה, לפי שבא לידי סירחון מיד ואינו חשוב אוכל. וכן יש לומר שאין זה בא לידי חימוץ אלא על ידי סירחון. אי דפשיטא לן למיגמר איסורא מטומאה:
וחטה הנמצאת בתרנגולת בפסח אין אדם שיכול להתירה, לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור, ואוסר בכל שהוא. ואף רבי אומר שהוא אסורה, אבל יש להביא ראיה להיתר מטומאה אם לא שאין אנו יודעין אם למידין איסור מטומאה אם לא, ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול לאור ותשרף, דכיון שהאוכל בתוך מעיו כשיעור הזה שוב אינו ראוי לקבל טומאה, לפי שבא לידי סירחון מיד ואינו חשוב אוכל. וכן יש לומר שאין זה בא לידי חימוץ אלא על ידי סירחון. אי דפשיטא לן למיגמר איסורא מטומאה:
1