ספר האורה, חלק ב ל״חSefer HaOrah, Part II 38
א׳[לח] דין תרומה.
על התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח. והיו מברכין על אחת להפריש תרומה, ועל השנייה להפריש חלה, ובטלתיה מפני שהוא לבטלה, שאין ערב פסח חמור משאר ימים, ופסוקה הוא בבכורות. אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו, והני מילי באכילה, אבל בנגיעה לא. אמר אביי הלכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן שאינו רואה קרי. ואי ליכא כהן קטן שקלא לה בריש עיסה ושדיא לה בתנורא והדרה ומפרשא לה חלה אחריתי, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל, ואי משכחינן קטן כהן קחזינן בבכורות דלא מפרישינן אלא חדא, ושנוייה הוא בסדר זרעים, בחוצה לארץ שתי חלות, זה הטעם כאשר פסקוה אמוראים בבכורות במקום שאין כהן קטן, ויש כהן גדול, ואין מברכין, וכן נוהגין בכל ערי לותיר, שאף על פי שיש כהנים אין מפרישין אלא אחת ולשריפה:
על התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח. והיו מברכין על אחת להפריש תרומה, ועל השנייה להפריש חלה, ובטלתיה מפני שהוא לבטלה, שאין ערב פסח חמור משאר ימים, ופסוקה הוא בבכורות. אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו, והני מילי באכילה, אבל בנגיעה לא. אמר אביי הלכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן שאינו רואה קרי. ואי ליכא כהן קטן שקלא לה בריש עיסה ושדיא לה בתנורא והדרה ומפרשא לה חלה אחריתי, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל, ואי משכחינן קטן כהן קחזינן בבכורות דלא מפרישינן אלא חדא, ושנוייה הוא בסדר זרעים, בחוצה לארץ שתי חלות, זה הטעם כאשר פסקוה אמוראים בבכורות במקום שאין כהן קטן, ויש כהן גדול, ואין מברכין, וכן נוהגין בכל ערי לותיר, שאף על פי שיש כהנים אין מפרישין אלא אחת ולשריפה:
1