ספר האורה, חלק ב ל״טSefer HaOrah, Part II 39
א׳[לט] דין ברכת תרומה.
הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה. דלהפריש חלה לאו ברכה הוא, חלה הוא עוגה וחררה, ואינה שם הפרשה כלל, דחלה תרימו תרומה [במדבר ט"ו י"ט] כתיב. והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה. ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה, ואין לשנות, ועושה אותן כזית שהחריש דק, ופושטו כעין חררה מדקרי לה קרא חלה, ואחר כך משליכו לאור (לאחר כן מפרש מן העיסה כזית) ושורפה באש, ואפילו יש שם כהן, מפני שתרומת חוצה לארץ אסורה למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, ומכיון שהוא רואה קרי אסור לאכלה, ואחר כך אם יש שם כהן יפריש כדי מתנה הוגנת בלא ברכה, שהרי כבר נפטרה העיסה בהרמה ראשונה כדי שלא תשתכח תורת חלה ונותנה לכהן:
הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה. דלהפריש חלה לאו ברכה הוא, חלה הוא עוגה וחררה, ואינה שם הפרשה כלל, דחלה תרימו תרומה [במדבר ט"ו י"ט] כתיב. והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה. ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה, ואין לשנות, ועושה אותן כזית שהחריש דק, ופושטו כעין חררה מדקרי לה קרא חלה, ואחר כך משליכו לאור (לאחר כן מפרש מן העיסה כזית) ושורפה באש, ואפילו יש שם כהן, מפני שתרומת חוצה לארץ אסורה למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, ומכיון שהוא רואה קרי אסור לאכלה, ואחר כך אם יש שם כהן יפריש כדי מתנה הוגנת בלא ברכה, שהרי כבר נפטרה העיסה בהרמה ראשונה כדי שלא תשתכח תורת חלה ונותנה לכהן:
1
ב׳ואם יום טוב של פסח הוא ולש עיסה ביום טוב, כיצד יעשה, שאם מפריש תרומה ומברך עליה, לשרפה אינו יכול לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב, ואם תאמר שמעכבה עד לאחר יום טוב ואחר כך שורפה, הרי הוא באה לידי חימוץ. ועובר עליה בבל יראה ובבל ימצא, אלא כיצד יעשה, יפרישנה בלא ברכה מן העיסה ויעשה אותה כמו עוגה קטנה, ויאפה אותה עם שאר העוגות שיפריש מן העיסה, ולאחר אפייה יצרף כאחת בסל אחת, או בקערה אחת העוגה והתרומה ונראות כאלו הן מחוברות ביחד. לפי שהסל מצרפן [כדתניא רבי אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן] לחלה ואחר כך יברך עליהן להפריש תרומה, ויצניענה עד לאחר יום טוב וישרוף אותה. ואם תאמר כשהוא בעיסה יברך עליה קודם אפייה, ויפרישה ואחר כך יאפה אותה. וימתין לה עד לאחר יום טוב, וישרוף אותה, אם היה עושה כן אינו יכול לאפות אותה, לפי שעדיין היא ראויה לבעל הבית כשאר העיסות, ולא הויא אפויה שלא לצורך ביום טוב, ויש שמפרישין אותה מן העיסה ושורה אותה במים, וכסבור הוא שלא תחמיץ, כדברי בן בתירא דאמר שורה אותה במים, ואין הלכה כמותו. דאמרינן אמר רב יהודא אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר, ובשאר ימים טובים שאינן של פסח שאין לחוש בהן משום חימוץ. אם הוא משהה אותה עד לאחר יום טוב, יברך עליה לאלתר ביום טוב ומפרישה ומשהה אותה עד לאחר יום טוב, ואחר כך שורפה שאם חמצו אין בכך כלום:
2
ג׳ואם נאפית העיסה ושכח ולא הפריש ממנה לא תרומה ולא חלה. בין ביום טוב ובין בחול יבצע מן העוגה לאחר אפייה ויברך כאלו היה מפריש מן העיסה. שלמה בר יצחק:
3