ספר התרומה, פסקים ק״זSefer HaTerumah, Psakim 107
א׳והשתא אסיקנא אשה שרואה דם מחמת תשמיש מותרת עוד לשמש עדיי' ראתה מחמת פעם שנייה לאחר שתטהר מחמת תשמיש מותרת עוד פעם שלישית ואם עדיין ראתה מחמת תשמיש לפי' רבינו שלמה אסורה לשמש עוד לבעל ראשון ואפי' בבדיקת הכנסת מכחול בשפופרת אבר כיון שהוחזקה לו בשלשה פעמים. וגם יכולה למצא היתר לעצמה להתגרש ולינשא לשני בלא בדיקה אבל לפי הפשט כמו שמפרש מורי רבי' מותרת לראשון ע"י בדיקה שתשים שפופרת של אבר באותו מקום ובתוכה מכחול ובראשה מוך אם נמצא דם בראש המוך נתברר הדבר שמן המקור בא ואסורה. ואם לאו נתברר הדבר שמן הצדדין בא ומותרת. אך אם נמצא הדם בראש המכחול שעתה אסורה לראשון אסור' לינשא גם לשני ולא נתירנה מטעם לחוד של כל האצבעות אינם שוות וצריכה להיות עגונה כל הימים כך פירשתי לעיל. והני מילי שרואה מיד לאחר תשמיש או אחר זמן כדי שתרד מן המטה דהוי חיוב אשם תלוי. וכ"ש שנמצא הדם על שלו כשפירש ממנה דכי האי גוונא קרוי רואה מחמת תשמיש. ואסורה לו לאחר ג"פ אבל אחר זמן תשמיש יותר מן הזמן שפי' אינה אסורה לו בכך אפי' פעמים רבות אלא מותר' לו לאחר ז' נקיים ואם יש רופא שסבור לרפאות' לעצור הדם מלבא בתשמיש טוב הדבר לנסות הרפואה לאחר פעם ראשונה או שנייה קודם שהוחזקה אבל לאחר פעם שלישית שכבר הוחזקה צריך עיון אם תוכל לסמוך על הרפואה אפי' הוא רופא מומחה בדבר זה ולשמש אחרי כן פעם רביעית.
1
ב׳תנו רבנן (נדה ס"ב ע"ב) הרואה דם מחמת תשמיש פי' שלאחר ששמשה ראתה דם מיד או אחר זמן שנעשה בכך אשם תלוי או נמצא על שלו פעם ראשונה שנייה ושלישית מכאן ואילך לא תשמש אלא תגרש ותנשא לאחר נשאת לאחר לשלישי וראת' דם מחמת תשמיש משמשת פעם ראשונ' שנייה ושלישית מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה כיצד בודקת עצמה מביאה שפופרת פי' קנה של אבר ופיה רצוף חלק שלא יסרט הבשר ובתוכה מכחול ומוך מונח על ראשו. אם נמצא דם על ראש המכחול בידוע שבא מן המקור ואם לאו בידוע שבא מן הצדדין. ונאמנת אשה לומר מכה יש לי באותו מקום שממנה יוצא הדם. ופריך תלמודא ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל ראשון לפי שאין כל האצבעות שוות ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי לפי שאין כל הכחות שוות פירש רש"י דהכי פריך תלמודא מעיקרא תבדוק בביאה שלישית ואמאי תתגרש ומשני אין כל האצבעות שוות וכיון דמהאי טעמא מצינן להתירה לשני בלא בדיקה מוטב שתתגרש ותנשא לאחר עד שתתחזק בג' אצבעות ולא תשאר לראשון בשגגת כרת. משמע לפירושו דלראשון אסור' מתשמיש שלישי ואילך ואפי' בבדיקה פן תהא בשגגת כרת וזהו חומרא גדולה. וקשה לפירושו דמשמע דכמו תבדוק בביאה ראשונה דבעל שלישי דפריך אמאי שרינא לה בלא בדיקה ומשני לפי שאין כל הכחות שוות ולכך מותרת. ומסתמא הכי אזלא פרכא קמייתא דפריך למה מותר לשני בלא בדיקה. ולכך משני שאין חזקת הראשון מועלת לשני לאוסרה לו בלא בדיקה כיון שאין האצבעות שוות ולא בא לתרץ דלכך אסורה לראשון אפי' בבדיקה. ויש ליישב פירושה שתהא פרכא קמייתא ותירוצה כפשטיה וגם דומיא דפירכא בתרייתא. והכי פריך הא פשיטא מדקתני ברישא תתגרש ותנשא לאחר ובסיפא תני עד שתבדוק אם כן בהך בדיקה לא שרינן לה לראשון פן יטעו בבדיקה ותהא בשגגת כרת אי יכולה להיות בלא בדיקה ע"י נשואי' לשני אלא הא קשיא לי ותבדוק קודם שתנשא לשני ולמה מותרת לשני בלא בדיקה הלא כבר הוחזקה ע"י הראשון. וכמו שאין היתר לבעל רביעי בלא בדיקה כך תהא אסור' לשני בלא בדיקה. והואיל וצריכה בדיקה קודם ביאה ראשונה של שני אם כן תהא מותרת גם לראשון בבדיקה ראשונה דלא עדיף שני מראשון כי היכי דלא עדיף בעל רביעי מבעל שלישי אלא מותר לבעלה שלישי. ואם כן אמאי תתגרש מראשון ומשני אין כל האצבעות שוות ולא מקריא מוחזקת ע"י ראשון לגבי שני. ולכך מותרת בלא בדיקה לבעל שני והואיל שיש לה היתר בלא בדיקה לא שרינן לה לראשון ע"י בדיקה כאן שהוחזקה לו פן יטעו בבדיקה ותהיה בשגגת כרת אבל כי נשאת לבעל שלישי דהוחזקה בין באצבעות בין בכחות שאסורה אפי' לרביעי בלא בדיקה לכך שרינן ליה תותיה בעל שלישי ע"י בדיקה ולא תתגרש דלא גרע בעל שלישי מבעל רביעי.
2
ג׳השתא לפי' זה שפירשנו לדברי רש"י פירכא קמיית' כפשטו ודומיא דפרכא בתרייתא יש להחמיר באשה שראת דם מחמת תשמיש ג"פ שאסורה לראשון אפי' ע"י בדיקה. מיהו יש להתירה ולומר כי דוקא באשה שלא שמשה מעולם לבעל זה בלא ראית דם לבעל זה אין להתירה לראשון ע"י סמך בדיקה כאן שיכולה להיות מותרת לבעל השני בלא בדיקה דבהכי מיירי ברייתא זו דגריס רבינו חננאל.
3
ד׳תנו רבנן אשה נשאת לראשון וראת דם מחמת תשמיש פעם ראשונה שנייה ושלישית תתגרש. משמע מתחלת נשואיה הורגלה לראות בשעת תשמיש ועתה אירע כך שראתה דם מחמת תשמיש שלשה פעמים יש לסמוך על הבדיקה שאם אין הדם בראש המכחול הוי הוכחה שמן הצדדין בא הדם מחמת המכה וחולי שבא לה מחדש ולא טעינן בהך בדיקה כי למה יש לי לומר שנשתנית זו האשה בחנם מכמו שהורגלה עד עתה ולומר שהדם בא מן המקור. מיהו אין להתירה לראשון ולסמוך על דבר זה כי אינו פשוט כ"כ ועוד דתני' בתוספת' הרי שהיתה נשאת והיתה רואה מחמת תשמיש כו' משמע לאחר זמן מרובה שנשאת אירע לה כך. אמנם קשה על פירוש זה שפירשתי לדברי רש"י דמסתמא אם היה חושש בבדיקה זו פן נטעה בה ולכך אסורה לראשון א"כ לא היינו מתירי' אותה לבעל שלישי ע"י בדיקה לשמש פעם רביעית כי מחמת תקנת נשואי האשה אין לנו להתי' חשש איסור בבדיקה. אם כן גם לראשון תהא מותרת ועוד אם לראשון אסור' אפי' בבדיקה אם כן לבו של בעל שלישי נוקפו ופורש. לכך נראה לפרש הכי ודאי אם רוצה לבדוק עצמה ולישאר לראשון הרשו' בידה כמו שמותרת לבעל שלישי ע"י בדיקה אלא הא קשי' למה מותרת לשני בלא בדיקה הלא הוחזקה כבר שלש פעמים אם כן תבדוק עצמה תחלה. ומשני אין חזקת בעל ראשון קרוי חזקה לבעל השני דאין כל האצבעות שוות ואפי' ראתה לראשון מן המקור אולי לא תראה לשני. ומה שלא פירש התנא הבדיקה לאחר שלישית של ראשון כדי לישאר לו כמו שפי' לבעל שלישי נראה משום עצה טובה דהשתא מותרת לשני בלא בדיקה מטעם ס"ס שמא לא בא הדם מן המקום אלא מן הצדדין ואפי' בא לראשון מן המקור שמא לא תבא לשני דאין כל האצבעות שוות. אבל אם היתה בודקת לראשון ותראה הדם בראש המכחול דהשתא נתברר שמן המקור בא לא תהא מותרת לשני מטעם לחוד דאין כל האצבעות שוות ולפירוש זה אם אוהבת את בעלה ורוצה ליכנס בספק זה שתהא אסורה לכל אדם ועגונה כל ימיה אם תראה דם בראש המכחול הרשות בידה לבדוק עצמה תחת הראשון וכן משמע בתוספתא דמותרת לראשון בבדיקה דקתני עד כמה מותרת לינשא עד שלשה יותר מכאן אסורה לשמש עד שתבדוק ולא מפרש עד כמה אסורה בביאה רביעית דראשון אף בבדיקה משמע דמעיקרא משום היתירא בלא בדיקה מתניא אבל אין סברא לומר כי אפי' בדקה עצמה ונתברר שבא מן המקור ע"י שמצאו דם בראש המכחול מכאן ואילך מ"מ תהא מותרת לשני מטעם לחוד דאין כל האצבעות שוות והברייתא דקתני תתגרש מראשון ותנשא לשני ואינו מזכיר בדיקה לישאר לראשון אם לא נמצא דם בראש המכחול דאז בא מן הצדדין ולא מן המקור ואם נמצא בראש המכחול דאז בא מן המקור אז תנשא לשני משום דעצה טובה קא משמע לן דטוב לה לינשא לשני בלא בדיקה שעתה עומדת תחתיו בהיתר גדול ופשוט ע"י ספק ספיקא כדפרישית לעיל אבל אם תבדוק עצמה ונמצא בראש המכחול ונשאת לשני אין כאן כל כך היתר פשוט שאין כאן רק ספיקא אחת אעפ"י שמותרת לו בכך זה דוחק לומר. מתחלת השמועה פי' רבינו יצחק בר"ש זכרונו לחיי העולם הבא.
4