ספר התרומה, פסקים קט״וSefer HaTerumah, Psakim 115
א׳מתוך שמעתא הדא אומר מורי רבינו הכותב גט ופעמים שנפלה טפת דיו מן הקולמוס בתוך חלל אחת מן האותיות שבכתב או בתוך חלל בי"ת ועשה פ"א או בתוך חלל אחרת שאין עתה שמה עליה ואחרי כן מחק הטפה מתוך האות זה חק תוכות שנעשה האות ע"י מחיקת תוכה ופסול או פעמים כשרוצה לעשות מ"ם פתוחה נדבק החרטום שמאלי אל משך התחתון ועשאו סתום ואמרי' פרק הבונה (שבת ק"ג ע"ב והובא בטור אה"ע קכ"ה) וכתבתם שלא יעשה פתוחה סתומה אע"ג דאיכא תנא התם דמכשיר כמו כן איכא דפסיל ומוחק הדבקות בראש התער זהו חק תוכות ופסול. וכי אירע לו אחת מן הדברים האלה או טפת דיו שהתיזה בתוך חלל אות או המ' פתוחה שנדבקה למטה צריך לעשות ולכתוב גט אחר כבתחלה ואם תאמר הלא כי האי גוונא בחק תוכות מקרי כתיבה להתחייב בשבת כדאמרינן פרק הבונה נטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין חייב. יש לומר התם במלאכת מחשבת תליא מילי דשבת. וכיון שמתכוין לעשות אותיות אין קפידא באיזה ענין נעשו רק שעל ידו יהיו וע"י מעשיו ועל קרשי המשכן שהיו עושי' אלף בי"ת לידע איזה בן זוגו לא היו חוששין באיזה ענין היו נעשו' האותיות אבל במקום שנאמר וכתב צריך שיכתוב גוף האותיות ולא שיהו נעשות מאיליהן ואם מעביר עליה קולמוס לאחר שתיקנה אינו מועיל כדפריש בהלכות תפילין.
1
ב׳ת"ר וכתב ולא יחקק /וחקק/ למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא ורמינהו עבד היוצא בכתב שעל גבי טבלא ופנקס יצא לחרות ומשני הא דחק תוכות הא דחק יריכות כי חק תוך האו' וחוצה לה ונשארת האו' בולטת מאיליה פסול דהא לא עשה שום מעשה מגוף האות אבל חקק ירכו' האותיות שעשה מעשה בגופן כשר.
2