ספר התרומה, פסקים קי״זSefer HaTerumah, Psakim 117
א׳מורי רבינו היה רגיל לכתוב בגיטין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה לפי שנראה להיות דבר עיקר דאבעיא להו מיבעי למכתב ודן דליהוי ליכי מינאי ספר תרוכין דילמא משמע דמגרש לה בדברי' בעלמא ולא בספר ולא אפשיטא אם כן דבר עיקר הוא והרי שנינו אין למדין משטה אחרונה. ויש שעושין כן גם מגט פטורין לפי שהוא תרגום מספר כריתות. ואין כותבין בשטה אחרונה רק ואגרת שבוקין כדת משה וישראל וצריך לעדים לחתום תחת הגט בתחלת השיטה פן יוכלו לזייף בתחלת השיטה לפני העדים ויחתוך כל אשר למעלה והוה ליה שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת כשר וצריך שלא ירחקו חתימתן מכתיבת הגט יותר מרוחב שיטה אחת חלק פן יהיה שיעור שני שיטין חלק כדאמרינן פרק גט פשוט (ב"ב קס"ד ע"א) הרחיק שני שיטין מן הכתב פסול וטעמא פן יכתוב באותן שני שיטין מאי דבעי וכל דלמעלה יחתוך והתם קאמר כל שטרות שיכולין לזייף בהם פסולין וצריך לעדים שלא יחתמו אלא זה בפני זה כדאמרי' פרק קמא (גיטין י' ע"ב) אמר רב פפא זאת אומרת מתניתא דמכשרא עד אחד כותי בגט אלמא עידי הגט אין חותמין זה בלא זה ולכך כי איכא עד אחד כותי אילו הוה חבר לא הוה ישראל שהוא עד שני חתום אצלו ואע"פ דסמכינן האידנא על אחד שהוא ישראל אין בכך כלום דמן התורה העד אחד כותי כשר דכותים גירי אמת הן אבל רבנן פסלינהו משום דלא דייקי וכי האי גוונא דחתים ישראל עמיה שרו רבנן.
1
ב׳הבעל הכותב גט צריך שיאמר לשם פלוני' אשתי אני כותבו שתהיה מגורשת בו ואם אמר לסופר לכותבו צריך כמו כן לומר לו כתוב גט לשם פלונית אשתי והסופר יכוין לכותבו לשמה והעדים שיחתמו בו צריכין שיהיו שם בשעה שהסופר יכתבנו שידעו שזה הגט שצוה הבעל לכתוב ושנכתב לשמה אמנם אפילו לא היו אלא בשעת כתיבת שיטה ראשונה וידעו שלשמה היתה והלכו להם כשר דיש לו לומר כמו שהתחיל הסופר לכותבו לשמה מסתמא גמרו לשמה כדאמ' ר"א (שם ה' ע"ב וט"ו ע"ב) אפי' לא כתב אלא שיטה אחת לשמה כשר אבל אם היו בסופו של גט ולא בתחלתו פסול כדתנן פרק שני (שם) בפני נכתב ובפני נחתם חציו פסול ומוקי לה בחציו אחרון.
2
ג׳ההוא דקרו נפותא אזול סהדי אמרי בתר נפותא א"ר יצחק בר"ש בר מרתא עשו עדים שליחות' מתקיף לה רבא מי קאמר להו כתובו חספא אלא אמר רבא אי ודאי כתבו גיטא מעלייתא ואבד עשו עדים שליחות' ואין יכולין לכתוב אחר אלא ברשות בעל. מתקיף לה רב פפא מי קאמר להו כתובו ואנחו בכיסייכו אלא כותבין ונותנין אפי' מאה פעמים.
3