ספר התרומה, פסקים קי״חSefer HaTerumah, Psakim 118
א׳מתוך הלכה זו אומ' מורי רבינו כי כשהבעל אומר לסופר לכתוב גט לאשתו פעמים לאחר שעשה הסופר גט אחד נדמה לו שלא נעשה בהכשר או יש שום ספק באותו הגט וחוזר וכותב גט אחר ואינו נוטל רשות מהבעל פעם שניה ואין זה נכון כי פעמים שהגט ראשון טוב וראוי לגרש אם כן עשה הסופר שליחותו ואין לו כח לעשות אחר בלא רשות והלכה כרבא דאמר עשו עדים שליחותן ואפי' רב נחמן דאמר כותבין ונותנין אפי' מאה פעמים הני מילי כי אבדו וחוזר לעשות אחר אבל כי ישנו בשביל ספקו אין לו לעשות בלא רשות הבעל. לכך אומר מורי רבינו שבתחלה כשאומר לסופר כתוב יאמר לו אני נותן לך רשות לכתוב לכתוב הרבה גיטין כמו שתחפוץ עד שיהיה לדעתך או לדעת הרב שבעיר ואם חפץ לעשות הרבה גיטין מחמת ספק וליתנן כולן שתוכל לעשות וכן יאמר לעדים לחתום הרבה בהרבה גיטין בלא רשותו עד שיהיה הגט לדעת כולם.
1
ב׳הכל כשרין לכתוב הגט אפילו חרש שוטה וקטן ופריך והא לאו בר דיעה נינהו אמר רב הונא והוא שגדול עומד על גביו ואו' להם ברמיזה שיעשו כך וכך לשם גירושי אשת פלוני אע"ג שגבי שחיטה אין מועיל אחרים עומדין על גבן למאן דבעי כוונה וגם בחליצה אין מועיל שוטה כדאיתא בתוספתא הכא מבין יותר כשהכותב תוך הגט פלוני מגרש פלונית וגם או' לו שיעשו לשמה אע"ג דלגבי חליצה חרש וחרשת כשרה אי לאו שאינו בואמר ואמרה אע"ג דבעינן שיתכוונו שתיהן כדאיתא פ' מצות חליצה (יבמות ק"כ ע"ב) גבי חליצה שהיא בפני ב"ד מבין יותר בקל מבשחיטה ואינו מבין כל כך בקל כמו בכתיבת הגט מדשוטה פסול התם ובגט כשר.
2
ג׳ההוא דקרו נפותא אזול סהדי אמרי בתר נפותא א"ר יצחק בר"ש בר מרתא עשו עדים שליחות' מתקיף לה רבא מי קאמר להו כתובו חספא אלא אמר רבא אי ודאי כתבו גיטא מעלייתא ואבד עשו עדים שליחות' ואין יכולין לכתוב אחר אלא ברשות בעל. מתקיף לה רב פפא מי קאמר להו כתובו ואנחו בכיסייכו אלא כותבין ונותנין אפי' מאה פעמים.
3