ספר התרומה, פסקים י״דSefer HaTerumah, Psakim 14
א׳הלכך מחט שנמצאת בתוך הריאה אם שלימה באה לפנינו ואין המחט נכרת מבחוץ וגם אין אנו רואין שום נקב מבחוץ כשרה דאף על גב דנתעכל הבשר סביב המחט אין בכך כלום דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון ואין לחוש שמא דרך ושט יצא וחזר ונכנס בריאה מבחוץ אלא דרך הקנה בא ונכנס בסמפון שהריאה תלויה בקנה דהלכה כרבי יוחנן דמכשיר. ועוד דא"ל לרבי אמי והא רבנן מכשרי. ואי אין הריאה לפנינו כי אם חתך ממנו ומצא מחט בתוכה טריפה דדילמא אלו באת הריאה לפנינו כולה שלמה היינו רואין נקב המחט. ואם נמצאת מחט בכבד בכל ענין טריפה בין קופא לגאו בין קופא לבר משום דמחטי' דידן קטינתא נינהו ונוקבין שפיר. אבל בריאה בכל ענין כשרה כיון שהריאה כולה לפנינו ואין ניכר נקב מבחוץ משום שהריאה סמוכה יותר לקנה וסמוכה יותר לבית הבליעה וגם סמפון הריאה רחב יותר ויש לו חלל גדול יותר מאותו של כבד. לכך בין אי קופא לבר או לגאו ואפילו בקטינתא כשרה ואי אשתכח בסמפונא רבא דכבד רבינא אמר כשרה דכיון דבסמפון גדול אם כן הדברים נכרין שדרך הקנה בא שהכבד והריאה הם תלוים בקנה ואם מחט נמצאת בעובי בית הכוסות מבפנים ואינה נכרת מבחוץ אמרי' מצד אחד כשרה ואפי' קופא לבר שתחוב העב בעור דהשתא מוכחא מלתא דדרך חוץ בא וננעץ חודו של מחט ונכנס בפנים אפי' הכי כשרה דאמרי' דרך פנים בא והא דנתחב קופא של מחט בעור מה שאין דרכו לעשות אוכלין או משקין דחקוה ליכנס שם ולנעוץ וכשרה וכן אם נמצא מחט בחלל הקורקבן ואפילו נתחב בבשר מבפנים כשר דדרך הושט נשתלשל לשם משום שהקורקבן תלוי בושט וכן בא המאכל דרך הושט ואיכא למימר המחט בא דרך חללו של ושט עם המאכל אבל כבד תלוי בקנה ואין רגילות להקדים קנה לושט. לכך מחלק בין קופא לבר ובין קופא לגאו דאי קופא לבר אסור דניקב הושט ואחר כך ננעץ בכבד מבחוץ ובמחט דק כדידן אסור אבל אי המחט ניכר בקורקבן מבחוץ טריפה ובניקב הקורקבן טריפה כי נקב הכיס וגם בשר הקורקבן כדאמר רב נחמן ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים או אפכא זה בלא זה כשר וכן נקבו שניהם זה שלא כנגד זה כשר אבל ושט שיש לו שני עורות אע"ג דזה בלא זה כשר אפילו הכי אם נקבו שניהם זה שלא כנגד זה טריפה וטעמא כדאמר רב אשי ושט כיון דאכלא ביה ופעיא ביה גמרא ליה ופשטה ליה זמנין דמהנדזי בהדי הדדי אבל קורקבן מינח נייח כדקאי קאי אבל ע"י מחט שנכרת מבחוץ לקורקבן ואינה נכרת מבפנים טריפה דמהיכא אתאי אם לא דרך פנים וא"כ ניקב גם הכיס ואין ניכר ואם גם דרך חוץ בא המחט אם כן יש לחוש שמא נקב הושט ואי (מ"ט ע"א) תולעים נמצאים שיוצאים מן הריאה כשרה דהלכתא לאחר שחיטה פריש ואם נמצאת הריאה נקובה ולא ידעינן ממאי זה הכלל כל היכא דמשמשא ידא דטבחא תלינן ביה וכשרה. ואם ננעץ מחט ואינו לחוץ כשרה ואם יש קורט דם מבחוץ כנגד נעיצת מחט שבפנים טריפה דאם אין שם מכה מבחוץ קורט דם מניין ואם המחט ניכר משני צדדין נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא היתה קודם שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שנעץ מעבר השני לאחר שחיטה וה"מ כי איכא מחט אבל כי חזינא שום נקב משני צדדין ואין שם לא מחט ולא קוץ טריפה אפי' בלא קורט דם מבחוץ כדקאמר תלמודא כי איכא מחט אם איתא דמחיים הוה ליה למסרך הדם בראש המחט. אבל כי ליתא לא קוץ ולא מחט ליכא מידי למסרך וכי איכא מחט או קוץ מצד אחד כשרה ולא חיישינן דילמא עבר לחוץ וחזר לפנים. (מ"ג ע"א) וקרום שעלה מחמת מכה בושט אין קרום אין לחוש לזה דאמר עולא ישב לה קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא כמו וברא אותם בחרבותם. אי נמי שמא הבריא הנקב ונסתם דאינו קרום.
1
