ספר התרומה, פסקים ק״נSefer HaTerumah, Psakim 150
א׳פסק דין אשת כהן או בת ישראל פנויה שנתייחדה עם העכו"ם. ויש תימה על זה הדחוי. וגם קאמר תדע דתניא סיפא וכי כל אשת כהן שנתייחדה עם העכו"ם תהא אסורה לבעלה כהן. או בת ישראל פנויה שנאסרה לכהן בבעילת עכו"ם. א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו כשרה לכהונה ומפרש רבינו הכי דרבינא מייתי ראיה מהאשה שנחבשה בידי עכו"ם שידו תקפת עליה שבעל כרחה היא נחבשה והיא אסורה בידו. אפילו הכי מותרת לבעלה בדיעבד. אף על פי שחשודין על העריות כדתנן לא תתייחד אשה עמהן. ה"ה לוקחין מהם בהמה לקרבן דהיינו דיעבד אע"פ שהבהמה אסורה בידו ואין שמוחה מן הרביעה. ודחי לעולם אימא לך גבי בהמה דידו תקפה עליה שאין לוקחין מהם לקרבן. וגבי אשה שנחבשה דשרינן לבעלה כי ידו תקיפה עליה. היינו משום הפסד ממונו כי נחבשה ע"י ממון אבל אי לאו הפסד ממונו תהא אסורה לבעלה כיון שידו תקיפה עליה שהוליכה בעל כרחו בעירו. אבל אי אסורה בידו אפילו בלא הפסד ממון אינה אסורה על ידי יחוד.
1