ספר התרומה, פסקים קע״טSefer HaTerumah, Psakim 179
א׳דין עכו"ם הנושא כלי של יין אמר רב פפא עכו"ם דרי זיקא דישראל אתי אחוריה מליא שרי לפי שפיה של נוד סתם ועקום חסרה אסור לפי שמקרקש היין שבתוכו אבל כובא אפכא מליא אסיר לפי שמגולה ואית למיחש שלא יגע ביין חסרה שרי לפי שא"צ קרקוש בכלי גדול בשעה שנושאו רב אשי אמר זיקא בין מליא בין חסרה שרי אין דרך נסוך בכך ע"י קרקוש יין שבכלי בשעה שנושאו וכן הלכה כרב אשי אבל בכובא מליא לא פליג דאסיר ואומר מורי רבי' וכן פי' ר"ש דהיינו כשהעכו"ם נושא הכוב' על ראשו או כתפו או בין ידיו התם איכא למיחש דילמא יגע ביין כיון שהגיגית מלאה אבל במוט או לישא הדלי דרך טבעתו מותר אבל במצדד דאסור לא פליגי אמר רב אשי כל שבזב טמא בעכו"ם עושה יין נסך פי' כגון בנגיעה כל שבזב טהור בעכו"ם אין עושה יין נסך פירש כגון בזריקה ופריך ליה מזרק לבור בחמתו חבית והכשירו שלא בחמתו לא ומשני דאזיל מיניה ומיניה כל עיקרו של כלל זה אינו להתיר אלא זריקה שהרי זב נושא יין אפילו בכלי אבנים היין טמא ובעכו"ם אינו עושה יין נסך ועוד קנה בקומטו של זב והסיט בו הטהור טהור ואלו בעכו"ם עושה יין נסך אלא להתיר זריק ביין אתי וכן פירש רבי' יוסף טוב עלם.
1