ספר התרומה, פסקים ק״פSefer HaTerumah, Psakim 180
א׳פסק דין עכו"ם שזרק שום דבר ביין או שפך לתוכו מים מכאן עכו"ם הזורק צרור או שום דבר ביין אפי' בכוונה מרחוק מותר בשתייה ומ"מ אסור להביא עכו"ם ענבים בסלים ולשפכן בגיגי' שהמשיכו ממנה יין משום דדמי כמאן דאזיל מיניה ומיניה שהאשכולות אדוקין והם מחוברין יחד זה בזה אלא צריך שיסייע לו ישראל לזורקן ואם לא סייע הרי היין אסור כך פירש רבינו שמואל אבל אם זרקן כל כך מרחוק או כולן בבת אחת כמו זורק צרור מותר אבל לכתחלה אסור כדבעי מיניה מרב הונא עכו"ם מהו שיוליך ענבים לגת פירש שהמשיך ממנה מי גזרינן דילמא יגע בה אמר ליה אסור משום לך לך אמרינן פירש דילמא יגע בה אבל אם לא המשיך עדיין מן הגת למה לא יהא אסור לזרוק ענבים הלא אפילו ליגע כמה שבגת מותר ומותיב ליה עכו"ם שהביא ענבים בסלים אע"פ שהיין מזלף עליהם מותר ומשני היינו בדיעבד אבל לכתחלה אסור. ועכו"ם השופך מים בתוך כלי של יין אסור אפילו בדיעבד דהא ריש לקיש אקלע לבצרה חזא חמרא דמזגו עכו"ם ושתו ישראל אתא לקמיה דר' א"ל הכרז על יינן משום יין נסך ומשום לך לך אמרינן ואו' מורי רבי הני מילי כששופך אל תוכו מים כדי שיהא טוב לשתותו דאז מדקדק למזגו כראוי ואיכא למיחש דילמא יגע אבל שפך מים בעלמא בחנם מותר בשתייה בדיעבד.
1
ב׳ההוא חביתא דפקעה לארכא אידרי אתא עכו"ם חבקה. שרייה רפרם לזבוני לעכו"ם אבל פקעה לפותייה מעשה לבינתא קא עביד ואפי' בשתיה שרי.
2