ספר התרומה, פסקים קפ״זSefer HaTerumah, Psakim 187
א׳דין ישראל המניח יינו שאינו חתום ברשות ישראל ונמצא שם עכו"ם או הניח עכו"ם שם והלך לו הישראל לשוק ושהה ופתח פתוח לרה"ר ואם ישראל הניח יינו ברשות עצמו בלא שום חותם והלך בשוק והניח שם עבדו עכו"ם ופתח פתוח אך לא הודיעו לעכו"ם שהוליך בשוק מותר דעכו"ם מרתת ואמר אולי סמוך לפתח הוא ואם העכו"ם היה אוכל על השלחן ששם היה יין והלך לו הישראל אסור כדתנ' היה אוכל עמו השלחן ולגי' על השלחן וגם לגין הדולבקי והניחן ישראל מה שעל השלחן אסור מה שעל הדולבקי מותר אבל הודיעו אני הולך בשוק אם בתוך כך יכול ליגע ביין הוי אסור כדתנן המניח יינו בקרון או בספינה או נכרי שהיה מעביר כדי יין ממקום למקום והלך לו ישראל במדינה לרחוץ מותר ואם הודיעו שמפליג אסור ואם יש מגופה של קרקע על הכלי של יין לא מבעיא אם לא שהה כדי שיסיר המגופה כולה וישים אחרת ממין אותו קרקע ותהא נגובה אלא כדי שינקוב ויסתום ויגוב דמותר דאין הלכה כרבנן דאמרי כדי שישתום פי' שיעש' נקב קטן במגופה ויסתום ויגוב חדא דהלכה כר"ש ב"ג במשנתינו דפליג ושרי ועוד דסתם במתניתין כותיה חביות סתומות עד שיפתח ויסתום ויגוב ולא קתני כדי שישתום וכן קאמר תלמודא פרק בתרא האידנא דקיימא לן כר"ש ב"ג דלא חייש לשתמא כו' אלא אפילו שהה כדי שיוכל להסיר את המגופה ולשים אחרת מאותו מין קרקע ותהא נגובה מותר דקיימא לן כר"א דלא חייש לזיופא פ' אין מעמידין ושרי בחותם אחד ופרק בתרא נמי אמרינן קיימא לן כר"ש ב"ג דלא חייש לשתמא וקיימא לן כר"א דלא חייש לזיופא ולעיל פירשתי דתרוייהו צרכי פיסקי אבל מטלית או נעורת להדוק בפי חבית אינו קרוי חותם אחד לפי דלא מרתת עכו"ם להסירו ולהחזירו ולא מנכר הזיוף ואסור לשלחו בעיר אחרת בחותם בזה ופי' רבי' שמואל בשם רבי שלמה רבו דכי נמי שהה לא אסרינן אלא היכא שיש לחוש שמא שתה ונתן מים תחת החסרון או החליף טוב ברע אבל היכא שאין לחוש שמא משך הימנו כגון במקום מעבר בני אדם אפילו הם עכו"ם אין חוששין שמא נגע ברשע כיון שאין עכו"ם בזמן הזה בני נסוך לעכו"ם ושמא היינו בחבית דווקא שאין לו רק פתח קטן למעלה אבל גיגית או קנקן וכוס שיש בהן יין ופתחן רחב וקל ונוח ליגע בהן ורגילות ליגע בחנם שכן דרך מתעסק ביין שלפני אדם היכא שיכול ליגע בלא יראה ומה שאמרנו יינו של ישראל ברשות ישראל אסור כי הודיע לעכו"ם שהניח שם שמפליג ושהה לכאורה נראה שזהו דווקא כי אין בעיר רק שני ישראלים לבד וזה הלך למלאכתו אבל אם ישראלים אחרים דרים בעיר מותר שיראו העכו"ם פן יעבור אחד מהן דרך שם כדתנן בפרקין נכרי שנמצא בצד הבור אם יש לו מלוה עליו דהוה ליה יינו של ישראל מותר ופרישית לעיל דמיירי ברשות של ישראל ואפי' בשדה חוץ לעיר ועוד תנן המטהר יינו של נכרי בעיר שישראל ועכו"ם דרים בה ופתח פתוח לרה"ר מותר ופירש רבי' שלמה בלא מפתח וחותם ובכתב לו התקבלתי דהוה ליה יינו של ישראל ומותר אפי' ברשותו של עכו"ם כ"ש ברשותו של ישראל ואפי' רבי' יעקב פליג עליה ואוקמ' במפתח וחותם והיינו של עכו"ם בהו מיהא לא פליג עליה אלא יהא מותר יינו של ישראל ברשות ישראל ופתח פתוח בלא חותם אם ישראל ועכו"ם דרין בה או שמא שהניח שם העכו"ם ברשות הישר' קודם שהלך לו לחוץ אסיר. ויינו של עכו"ם אם טהרו ישראל והוא ברשות שישראל זו וגם עכו"ם דר בבית הפתוח לאותה חצר מותר אפילו בלא מפתח וחותם וכל שכן יינו של ישראל אבל יינו של עכו"ם בחצרו של עכו"ם אסור אפילו בחותם אחד לכולי עלמא כדתניא שלהי פרקין ויינו של ישראל ברשות עכו"ם פליגי לרבנן אסור אפילו בחותם אחד ולר"מ מותר בחותם אחד והלכה כר"מ דר"א סבר כוותיה וכן הלכה כדפרישית לעיל.
1