ספר התרומה, פסקים קצ״גSefer HaTerumah, Psakim 193
א׳משפט קלפים ועל קלפים שאינן מעובדים בעפצי' אם כן מיקרו דיפתרא כדאמ' פרק המוציא יין (ע"ט) ופ"ב דמגילה (ח' ע"ב) ופ"ב דגיטין דדיפתר' דהיינו דמליח וקמיח ולא עפיץ וקשיא לרבינו יעקב אם כן היאך כותבין על קלפים שלנו שאינן מעופצין לא ס"ת ולא מגילה דהא תנן [פרק] בתרא דמגילה כתבה על הדיפתרא פסולה ותנן נמי פרק היה מביא אין כותבין פרשת סוטה לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדיפתר' שנ' בספר כל שכן ס"ת שנקרא ספר בהרבה מקומות ובמס' סופרים נמי אמרינן גבי ס"ת אין כותבין לא על נייר לא על דיפתרא ובפ' המוציא (ע"ט ע"ב) נמי תניא כתבה על הנייר ועל המטלית פסולה ומוקי לה בס"ת וה"ה נמי על הדפתרא דטעמא חד איכא בהו דבעינן או ספר משום דילפינן כתיבה כתיבה מוכתב האלות בספר או מואני כותב על הספר בדיו ודייקינן מינה התם דשאר ספרים לא בעינן דיו דמייתי מינה ראיה דספרים הכתובים בסם ובסיקרא מצילין מפני הדליקה לפי שכתובין כהוגן שלא בדיו והוא הדין דנידוק מינה דספרים לא מקרו ספר כי אם מגילה אם כן כשרים על דיפתרא אע"ג דאינו ספר ומגלה דבעיא ספר ודיו לא ליהוי טעמא משום ספר ולא משום כתיבה דא"כ שאר ספרים נמי אלא משום דכתיב ככתבם וכלשונם ורגילין היו לכתוב על הס' ובדיו דמהאי טעמא פסל מגילה שאינה כתובה אשורית פרק קמא דמגילה משום דכתיב ככתבם וכלשונם ואם כן הך ברייתא דמכשרא כל ספרים חוץ ממגלה על דפתרא פליגא על כל הברייתות שהבאתי לעיל דפסלי דיפתר' וגם על הא דתניא פרק הבונה עשאה כשירה או עשה השירה כמותה או שכתב שלא בדיו או כתב אזכרות שלו בזהב יגנזו והך ברייתא לא מיירי במגילה דאזכרות במגילה ליכא ועוד דבהדיא מוקי לה פרק הקומץ רבה בס"ת אלמא צריך דיו בס"ת וברייתא דכל כתבי לא מצרכא דיו אלא במגילה והשתא מנא לן להקל לכתוב על הדפתרא על סמך ברייתא דכל כתבי וקא שבקינן כל הני ברייתות ומשניות דפסלי ועוד דאין הלכה כברייתא דכל כתבי דאמר ספרים נכתבים בכל לשון חוץ ממגילה גרידא ובפר' קמא דמגילה פסקינן הלכה כרשב"ג דאמר ספרים לא הותרו ליכתב אלא יונית או אשורית דכתיב יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם. יופיופיתו של יפת דהיינו לשון יון ישכון באהלי שם. ועוד דעל כרחינו צריך לתרץ ההיא דכל כתבי דאכשרה כל ספרים חוץ ממגילה שלא בספר כגון נייר ודיפתרא וגם שלא בדיו דלא תקשי על ההיא דפרק הבונה דפסל ס"ת שלא בדיו ובפ' המוצא תפילין ובמסכת סופרים פסול דפתרא לס' תורה. דאין לומר דפליגא. דאם כן היכי מייתי ראיה מינה דמצילין. ופירש התם הרב ר' יוסף בר רב משה דמיירי בשאר ספרים חוץ מספר תורה. והא דלא כייל ספר תורה עם מגילה משום דמגילה צריכה ליכתב אשורית וס"ת נכתב בכל לשון. זה אינו נראה. דהא רב אשי גופיה דמייתי ברייתא פרק כל כתבי וסובר פרק קמא דמגילה דשאר ספרים נמי פסולים על דפתרא ושלא בדיו דמוקי מתני' דמסכת ידים דקתני מקרא שכתבו תרגו' אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו אשורית על הס' ובדיו דמוקי לה רב אשי בשאר ספרים דר' יהודה דאמר לא הותרו ליכתב יוונית אלא ס"ת משום מעשה דתלמי המלך אבל שאר ספרים בעינן על הס' ובדיו לאפוקי כתב אדפתרא וגם צריך דיו. ולא אשכחן תנא דפליג על ר"י מספר ודיו כי אם מספר תורה דשרו רבנן בכל לשון. לכך נראה למורי ר' יצחק בר ר"ש דההיא דכל כתבי לא מיירי אלא לענין להצילן מן הדליק' כי נמי אינם כתובים כתקנן על הספר ובדיו. ומשום אזכרו' שבהן. אבל מגילה דלית אזכרות אין מצילין בשבת מפני הדליקה אם אינה כתקנה דעל זה מייתי לה התם להצילה מפני הדליקה. אבל לעולם אין קורין להם עד שיכתבו על הספר ובדיו. ואינן מטמאין הידים ויגנזו. ותדע לך דהא רב אשי מייתי לה פרק כל כתבי דאיכא חלוק בין מגילה ושאר ספרים מכתב אשורית וספר ודיו. אם כן ידע לההיא בריתא. ואם כן פרק קמא דמגילה כי פריך ממתני' דהתם דספרים נכתבים בכל לשון על אידך דאינו מטמא הידים עד שיכתבנו אשורית על הס' ובדיו. ומוקי לה רב אשי בשאר ספרים ורבי יהודה היא אמאי לא אוקמה במגילה דווקא כדמשני רב פפא התם וכדמוכחא ברייתא דכל כתבי דמייתי רב אשי גופיה. אלא ודאי ההיא ברייתא דכל כתבי לא מיירי אלא להציל מפני הדליקה בשבת. נחזור לענין ראשון. שאנו כותבין ס"ת ומגילה על קלפי' שלנו ואינן מעופצין. וברייתות ומשניות פסלי דפתרא דהיינו לא עפיץ כדפרישית לעיל. ורב האי גאון ורבי חננאל פסק משמו דבעינן לס"ת קלפי' עבודים בעפצי' כדמפורש בערוך בערך דוכסוסטוס. ואו' רבינו יעקב שתקון שלנו שנותנין סיד ומורייס לשרו' הקלפי' טוב הוא כעבוד העפצים שלהם. וראיה לדבר שבימי התנאים נמי כותבין ס"ת בקלפים שאינן עפוצים דאמרינן בהקומץ רבה קרע הבא בשתים יתפור בשלש אל יתפור. לא שנו אלא בחדתא אבל בעתיקתא לית לן בה. וקאמר לא חדתא ועתיקא ממש אלא הא בעפיצן הא בלא עפיצן. וההיא מיירי בעבוד טוב כמו שלנו דלא מיקרי תו דפתרא.
1