ספר התרומה, פסקים קצ״וSefer HaTerumah, Psakim 196
א׳משפט שרטוט ספרים. פרק הקומץ רבה ופרק שני דמגיל' אמרינן הלכה למשה מסיני. מזוזה צריכה שרטוט ותפילין אינן צריכין שרטוט. ונכתבות שלא מן הכתב. מאי טעמא הכי מגרס גרסין. ואם תאמר הא אמרינן ריש גיטין שתים כותבין בלא שרטוט. שלש אין כותבין פירש רבי' יעקב היינו שטה עליונה. או לכל היותר בגליון מארב' צדדין שרטט ובאמצע יכתוב הרבה שורות בלא שרטוט. וכן יעשה תפילין אבל במזוזה צריך שרטוט בין שטה לשטה והא דאמרינן שלהי פרק קמא דמגילה דברי שלום ואמת צריכה שרטוט כאמתה של תורה לא כפי' רבי' שלמה שקורא אמתה של תורה אל ס"ת דהא לא עדיפא ס"ת מתפילין. אלא למזוזה קורא אותה אמתה של תורה לפי שיש בה קבלת עול מלכות שמים בפרשה ראשונה ואמנם בס"ת שיש בו שורות הרבה וקורין בו תמיד נכון לשרטט אף בין שיטה לשטה לפי שנאה יותר לכותבו ביוש' וקורא אני בו זה אלי ואנוהו. התנאה לפניו במצות. אבל תפילין שאין בהן כי אם מעט שורות וגם מכוסות הפרשיות בעור הבתים. לא שייך לומר התנאה לפניו שאינן מגולין ואין טוב לשרטטם. ואדרבא המשרטט אותם נקרא הדיוט כדאמר בירושלמי פ"ק דשבת ופרק היה קורא שמואל ב"ר יצחק הוא אכיל שמע קל צלותא וקם לצלויי. א"ל רב מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין. וכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט וא"כ ה"ה בתפילין דלא שייך לומר התנאה לפניו. בשרטוט שהיה נקרא הדיוט אם משרטטן. כך פירש רבי' יעקב. אמנם מו' רבי' פירש דכאמתה של תורה היינו ס"ת כפי' רבי' שלמה. דבירו' איכא נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור. מה להלן צריכה שרטוט אף בין שיטה לשיטה. דאלו לשיטה עליונה לא איצטריך למגמר מעלמא. ובמס' סופרים (פ"ח) נמי אמרינן גבי ס"ת מסרגלין בקנה. כתב יריעה שאינה מסורגלת פסולה. ודוחק לומר דמיירי בשיטה עליונה דווקא. וגם תפילין לא מקרי הדיוט אם משרטטן כיון שעושה השרטוטין כדי לכתוב ביושר שלא בעוקם ויש בין שיטה לשיטה כמלא שיטה ולא משום חומרא על דבר שלא יכול לבא לידי איסור. והא דאמרי' פ' הקומץ רב' ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ופריך הא מורידין עושין הא מזוזה בעי שרטוט. ומשני תנאי היא ממזוזה. אית דאמרי דלא בעי שרטוט ואמאי לא משני בשרטוט התפילין. ולפי' רבינו יעקב ניחא. וי"ל כיון דמשכח תנאי ממזוזה מייתי להו. והא דאמרי' התם פרק הקומץ רבה כתבה אגרת למזוזה פסולה. אתיא כתיבה כתיבה מספר. ופי' רש"י כתבה אגרת בלא שרטוט אתיא גזירה שוה מוכתב לה ספר כריתות או מכתוב זאת זכרון בספר. נראה שסובר הגאון דכ"מ שנ' ספר בעי שרטוט ולכך בעי ס"ת וגט שירטוט. וקשה. דלעיל אמרי' התם דשרטוט מזוזה הלכה למשה מסיני. ועוד למה לן למילף במגילה שרטוט מדברי שלום ואמת. ותפוק לי דכתיב ספר. לכך נראה לשון שני. כתב' אגרת בלא דקדוק חסרות ויתירות. ומש"כ לעיל דאיכא ריש גיטין שנים כותבין שלש אין כותבין בלא שרטוט אע"פ כן נראה דמותר לכתוב באגרת ששולח אדם לחברו שלום פסוק בלא שרטוט כיון שלא כתבו לשום דרשא כמו ויתנו את הילד בזונה דריש מסכת גיטין. מיהו בירושלמי איכא במגילה דשלח רבי פלוג אחריתך מאד ישגא ולא רצה לכתוב בלא שרטוט בכתבו ואחריתך מאד ישגא. שנינו במסכת סופרים ובירושלמי פרק קמא דמגילה מסרגלין בקנה. שמעתי משמו של רבי' יצחק בר' שמואל לאו דווקא בקנה הוא הדין בסכין אלא לאפוקי עופרת ומטבע שהשרטוט צובע ממתכו'.
1