ספר התרומה, פסקים קצ״טSefer HaTerumah, Psakim 199
א׳משפט השם אם דלגו באיזה מקום יכתבנו. תניא פ' הקומץ רבה הטוע' בשם גורר את שבכתב ותולה שבגרר וכותב השם על הגרר דברי ר"י פי' יגרור החול שכתב במקום שהיה לו לכתוב בו השם ויתלנו. ויכתבנו בין השיטין ואת שם שדילג יכתוב על מקום הגרר. רבי יוסי אומר אף תולין השם רבי יצחק אומר אף מוחק וכותב. רבי יהודה אומר למחר שיהיה יבש יגרור החול ויכתוב השם על הגרר. אבל כשהוא לח אל ימחוק החול לפי שהמחק יהא ניכר יותר מדאי. ואין כבוד לכתוב השם עליו. ורבי יצחק אומר אף מוחק החול בעודו לח ויתלה החול וכו' וכותב השם על המחק ר"ש שזורי אומר כל השם כולו תולין ואין תולין מקצתו. רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ אין כותבין השם לא על המחק ולא על הגרר ואין תולין אותו אלא מסלק כל היריעה וגונזה. אתמר רב חננאל אמר רב הלכה תולין השם. רבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל הלכה מוחק וכותב עולא א"ר חנינא הלכה כר"ש שזורי. ולא עוד אלא כ"מ ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו צריך לפרש דר"ש שזורי בא לחלוק על ר"י דאמר תולין ולא לפרש דבריו בא. דגרסי' טעה אות אחת בשם יתלנה. ר"ש שזורי אומר כל השם כולו תולין מקצתו אין תולין. אי גרסי בדר' יוסי אף תולין וברבי יצחק אף מוחק משמע דגורר עדיף מכלהו. ותולין גרע מיניה. ומוחק בעודו לח גרע מכלהו. כיון דגרסינן אף על רבי יוסי ועל ר' יצחק. ואם תאמר לר' יצחק למה יטרח למחוק כיון שיוכל לתלותו וגם כי הוא פן עדיף טפי לרבי יצחק. ויש לומר דהכי קאמר אף מוחק חושב כמו תולין ואיזה שירצה יעשה. לכאורה נראה דהלכה דתולין כדפסיק לעיל רב חננאל אמר רב וכדאמר עולא הלכה כר"ש שזורי. אע"ג דאין הלכה כפיסקא דעולא במאי דאמר כ"מ ששנה ר"ש שזורי במשנתינו הלכה כמותו דהא שלהי בהמה המקשה רב אשי דהוא בתראה סובר כר"י דאמר הלכה כר"ש שזורי בהני. במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי. ומוכח התם ולא במילי אחריני. מכ"מ משמע הלכה דתולין כדפסיק רב. וגם רבינו יעקב פירש דאין כותבין השם לא על המחק ולא על הגרר אבל תולין אותו משמע דלא גרסינן אף על ר' יוסי דאמר תולין אלא תולין דווקא. ואם תאמר לר"י למה יטרח לגרור הלא קל יותר לתלות וגם הוא עדיף טפי. ויש לומר דהכי קאמר אם ירצה יגרור ויכתוב השם על הגרר ר"י אומר תולין דווקא אמנם על כורחין תולין גרע אף ממוחק וכ"ש מגורר. דאמרינן בירושלמי פרק קמא דמגילה. ר' זעירא ורב חננאל בשם רב הלכה מוחק החול וכתב השם ותולה החול רבי זעירא אמר רב חננאל בשם רב אמר כגון אני יי' אלהיכם מותר. ומבעיא ליה למה מפני שהן שלש תיבות או מפני שיש בהם חול. מה נפיק מביניהון י"י אלהים י"י. מ"ד מפני שהן שלשה תיבות הא נמי ג' תיבות מ"ד מפני שיש בהן חול אסור לתלותן שאין כאן חול. הרי לך דמוחק מותר תולה אסור. וזהו דלא כפי' רבינו יעקב. ואם כן גרסינן אף גבי תולין. ובתר הכי גרסינן מוחק בלא אף אלא דווקא ולא תולין. ואי גרסינן אף גבי מוחק יש לומר דקאי אדרבי יהודה גורר כשיהיה יבש. וזה מוסיף אף מוחק בעודו לח. ואם תקשי דרב חננאל אמר רב בירושלמי הלכה מוחק ובשמעתין קאמר הלכה תולין. יש לומר דהכי קאמר בירוש' הלכה מוחק נמי הוי מצוה מן המובח' כמו גורר כשהוא יבש. והכא קאמר דבדיעבד הוי שפיר בתולין וא"צ לגנוז היריעה. מכ"מ קשה דאמרי' במס' סופרים טעה בשם יתלנו בין השיטין דברי רבי יהודה ר"מ אומר מוחק את שלפניו וכותב השם על המחק ור"י אומר לעיל גורר. ואם נאמר כפי' רבינו תם דתולין עדיף מכלהו אתי שפיר דר"י אומר איזה שירצה יעשה או תולין או גורר. ור"י אומר תולין דווקא. אבל יקשה מהירושלמי דלעיל. ויש ליישב ההוא דמס' סופרים ר' יהודה אומר אף יתלנו אם ירצה. אבל מצוה מן המובחר הוא גורר דעדיף ר"מ אומר מוחק דווקא. ולא קאמר תולין ולא גרסינן אף במוחק כיון דהוא לא הזכיר התם גורר אבל בשמעתי' גריס שפיר אף במוחק וקאמר דמוחק נמי הוה ליה מצוה מן המובחר כמו גורר מרבי מאי דאמר התם מוחק ובשמעתין קאמר אין כותבין על המחק היינו לר"ש ב"א משמיה דר"מ. מההיא דירושלמי איכא להוכיח שהדינין של גורר תולין מוחק הוי כמו כן בנביאים ובכתובים כמו בס"ת דהא אל אלהים יי' כתוב בתילים ושמא זהו דווקא כשהן בגליון שקדושים יותר ולא כאותן שלנו. ואפילו שמא בחומשים שלנו אין קפיד. ואמנם נראה כיון דלכבוד השם הוא בכ"מ צריך ליזהר והמחמיר תבא עליו ברכה.
1
ב׳פסק הלכך אם טעה ודילג השם טוב יותר לגרור החול לאחר שהיה יבש. ויכתוב הש' על אותו הגרר ואת החול שמחק יכתוב בין השיטין ואת השם לא יכתוב בין השיטין דאסור לתלותו עד שיהיו שלש תיבות ולכל הפחות אחת מהן חול כגון אני י"י אלהיכם כדאיתא בירושלמי פרק קמא דמגילה. מיהו בדיעבד אם תלה את השם לחודיה שפי' דמי (עיין ת' רשב"א ז"ל תשל"ח ועיין ת' רע"א זלה"ה בדל"ת) אבל אינו שמא כך מצוה מן המובחר כדפרישית לעיל דלא תקשי מדר"י דפ' הקומץ לרב חננאל אמר רב בירושלמי דמגילה וכל הדינין הן בין בחומש בין בנביאים בין בכתובים דהא אל אלהים יי' דמספקא ליה בירושלמי אם מותר לתלותן הוו בתילי'. אבל בתפילין ומזוזות אסור לתלות אפי' החול כדאמרי' בירושלמי פרק קמא דמגילה תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות ולא קא מפליג בין שם לחול.
2