ספר התרומה, פסקים רט״וSefer HaTerumah, Psakim 215
א׳פסק אם אדם שכח חפץ בר"ה או בבית אחד שלו שצריך לעבור דרך ר"ה יוליך שם תנוקות ושמא יקחו ויביאו כדאמרינן פרק חרש (קי"א ע"ב). הנהו מפתחות דבי מדרשא אירכסו אמר רבי יוחנן לידבר טליא וטלייתא התם דאינו מוזהר להפרישו כי אם דלא ליספו להו בידים ואם אינו יכול להביאן בעניין זה יעשה מחיצה של בני אדם שלא ידעו האנשים ההם שהובאו לשם מחיצה כדאיתא פרק מי שהוציאוהו (מ"ג ע"ב) גבי מחוץ לתחום וגבי זיקי דאשתכח בריסתק' דמחוזא (נ"ב ע"ב) דהיינו לר"ה יעשו מחיצה מבני אדם ואסר התם לשבת אחרת באותן אנשים או אם חצרו פרוץ במלואו או כעשר אמות לכרמלית או לר"ה והנה חפציו באותו חצר יביא בני אדם באות' פירצה שלא יהיה שלשה טפחים בין איש לאיש ויהיו האנשים תחת קנים ויביא האדם הספר או היין או החפץ אל ביתו כדאיתא התם בזיקי דהוו בריסתקא דמחוזא דאייתו במחיצת בני אדם ואמנם אפי' דרך כרמלית אסור להביא מבית חבירו חפץ בתוך ביתו ע"י מחיצה לפי שצריך עירוב ולא יועיל מחיצת בני אדם בשבת כי אם להביא חפץ מר"ה או מבית שיש לו מצד אח' או מחצרו שהוא פרוץ לר"ה.
1
ב׳לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין ומפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה ובגמרא קאמר אלימא מנחה גדולה (שבע) [שש] שעות ומחצה איכא שהות טובא ואי מנחה קטנה לסוף ט' שעות ומחצה אמאי אם התחילו אין מפסיקין. הא א"ר יהושע בן לוי כיון שהגיע שע' מנחה פי' מנחה קטנה אסור לטעום כלום עד שיתפלל תפלת מנחה לעולם במנחה גדולה ובתספורת דבן אלעשה ובורסקי גדולה ובסעודה גדולה כגון של חופ' ומזמן רוב אנשים לאכול הרבה מינים ובתחלת דין רב אחא בר יעקב אמר במנחה גדולה ובתספור' דידן ודפרכת איכא שהות טובא דילמא ישבר הזוג וסעודה אפילו קטנה לא יתחיל דילמא אתי לאמשוכי' ולא לדין אפילו בגמרא דין דילמא חזי טעמא וסתר דינא. מאימתי התחלת סעודה רב אמר משיטול ידיו ר' חנינא אמר משיתיר חגורו אמר זעירי הני חבראי בבלאי למ"ד תפלת ערבית רשות מכי שרא המייניה כדי לאכול לא מטרחינ' ליה לעמוד להתפלל אלא יאכל ופריך ולמ"ד חובה אמאי מטרחינ' והא תפלת המנחה חובה ואם התחילו אין מפסיקין ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו ומשני התם לא שכיחא שכרות הכא שכיחא שכרות אי נמי מנחה כיון דקביע' לה זימנא מרתת ולא פשע אבל תפלת ערבית כל ליליא זמנה לא מרתת ואתי למפשע מתקיף לה רב ששת טריחות' למיסר המייני' ועוד ליקום וליצלי הכי ומשני משום הכון לקראת אלהיך ישראל מאימתי התחלת דין ר' יונה ור' ירמיה חד אמר משיתעטפו הדיינים וחד אמר משיפתחו בעלי דינין.
2