ספר התרומה, פסקים רכ״חSefer HaTerumah, Psakim 228
א׳אם כן פעמים שנותנין בו נר דולק מע"ש במרתף שיראה למשוך היין בלילה או בחדרו שיראה לשכב אותו נר אסור להיות מחתיכת חלב על הפתילה כי אם מן השמנים שהתירו חכמים להדליק לצורך לאכול על שלחנו דאמר רב חסדא (שם) שמנים שאמרו אין מדליקין לצורך שבת מדליקין שפי' לצורך חנוכה בחול דכבתה אין זקוק לה אבל צורך חנוכה בשבת אסור דמותר להשתמש לאורה ואיכא למגזר שמא יטה ומשמיה דרבי יוחנן אמרי קמי דאביי דמותר להדליק לצורך חנוכה בין בחול בין בשבת. דכבת' אין זקוק לה ואסור להשתמש לאור' אלמ' היכא דמותר להשתמש לאור הנר אסור להיות כי אם משמני' שהתירו חכמים להדליק כדי לאכול שהרי מותר להשתמש לאו לצורך לאכול קאמר שהרי נר חנוכה היו נותנין על פתח בחוץ ושם לא היו אוכלין אלא מפני לצורך תשמיש אחר קאמר.
1
ב׳והלכה כרב ורבי יוחנן דאמרי נר של חנוכה אסור להשתמש לאורה ואם כבתה אין זקוק לה אם כן אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה ולא מלאכה אחרת גם לא לאכול דאפילו בשעת הסכנה שמניח' על שלחנו אמר רבא צריך נר אחר להשתמש בה וזמן הדלקתה יכול להמתין עד שתכלה רגל מן השוק ומשם ואילך ליכא פרסומי ניסא ואין מצוה בהדלקתה והני מילי לדידהו שהיו מדליקין חוץ לפתח ואין היכר לבני רה"ר יותר אבל אנחנו דמדלקינן בפנים ואין היכיר' אלא לבני בית יכול להדליק כל הלילה ועד עמוד השחר מצותה.
2
ג׳וכן הא דאמר רב הונא חצר שיש לה ב' פתחים לשני צדי ר"ה צריכה שתי נרות לכל פתח צריך להדליק משום חשד דאיכא דחלפי בהא ולא חלפי דהא היינו לדידהו דמדלקי מבחוץ אבל לדידן דמדלקינן מבפנים ליכא שום חשד ואין צריך להדליק אלא לפתח אחד דבני הבית ידעי דשני הפתחים של איש אחד נינהו והלכה כב"ה דיום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך בכל יום מוסיף נר אחת.
3
ד׳א"ר זירא מרישא בדלא נסיבנא והוינא בי רב משתתפנא בפריטא בהדי אושפיזאי כי הייתי נותן פרוט' לבע"ה שהייתי דר עמו כדי שיהיה לי חלק בשעוה או בשמן לנרות של חנוכה השתא דנסיבנ' אתתא והלכתי ללמוד תו לא צריכנ' ליתן פרוטה לאושפיזאי דקא מדלקו לי בביתא. ולילה ראשונה מברך ג' ברכות בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ובשאר לילות מברך שתים להדליק חנוכה ושעשה נסים דניסא כל יומא הוה ולא יברך שהחיינו.
4
ה׳ולמעלה מעשרים אמה פסולה ואע"ג דאמר רבא עיקר מצותה להניחה בתוך י' טפחים דחי לה בפרקי' דשלהי הכונס (ס"ב ע"ב) ומניחה לצד שמאל של כניסת הבית כדי שתהא המזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובטפח הסמוכה לרה"ר. ואם בדלת עצמו מניחה מחציה לצד שמאל של כניסה ונר של שמן שיש לה שני פיות עולה לשתי נרות או כפה קערה על נר שיש בה הרבה פתילות עולה להרבה נרות.
5
ו׳אתמר רב אמר אין מדליקין מנר לנר ושמואל אמר מדליקין מנר לנר מאי טעמא דרב משום בזויי מצוה ורב אדא אמר משום אכחושי מצוה מאי בינייהו דמדליק משרגא לשרגא דשקיל נר של מצוה עצמה ומדליק' מנר מצוה אחרת בזויי מצוה ליכא ושרי רב דמצוה ממצוה קא מדליק. וכי אסר רב היינו נר של חול שמדליק מנר מצוה כדי להדליק מאותה של חול נר של מצוה אחרת והא נמי שמואל שרי אבל למ"ד משום אכחושי מצוה אפי' מצוה ממצוה אסר רב ושמואל שרי אבל נר של חול להדליקה מנר מצוה לצורך להדלי' ממנה נר מצוה אחר' אפי' שמואל אסר והיינו קינסא דאמר תלמודא של חול הוא קור' קינס' כמו קיסם אבל נר של חול לצורך עצמה של חול לכ"ע אסור אפי' לשמואל דפריך ממתני' דמעשר שני דאין שוקלי' כנגד דינרי' של מעשר שני דינרין של חול אפי' לחלל עליהן פירות מעשר שני אלמא קינסא אסור ומשני שמא לא יכוין משקלותיו ונמצא שלא היה כלל לצורך מצוה דאסיר אלמא לכ"ע אסיר נר של חול שלא לצורך להדליק נר אחרת של מצוה. ופריך ממנורה דכתיב מחוץ לפרוכת העדות יערוך עדות היא ששכינה בישראל. מאי עדותיה אמר רבא זו נר מערבי שנותן בו שמן כמדת חברותיה וממנ' היה מתחיל ובה היה מסיים פירו' ממנה נר מערבי ישנה היה מתחיל להדליק השאר נרות שהוטבו שחרית ובה היה מסיים ההדלקה שלאחר שהטיב את נר מערבי בערב בימי שמעון הצדיק שהיא היתה דולקת עד הערב והוא מכבה אותה ומשליך השמן ישן והפתילה ישנה והוא נותן בה שמן חדש ופתילה חדשה ומדליק אותה מן הנרות אחרות והא כיון דקביעי נרות לא סגי דלא למשקל קינס' של חול ואדלוקי מנר מערבי והדר קא מדליק מאותה קינסא שאר נרות ושרי. ומשני בפתילות ארוכות דמצוה ממצוה קא מדליק ופריך מכל מקום קשיא למ"ד משום אכחושי מצוה ועומד בקושיא. מאי הוי עלה וקאמר הדלקה מצוה והדלקה במקומה בעינן א"כ מדליק קינס' של חול מאחת מהן לשמואל ומדליק שאר נרות כמו גבי מנורה או בפתילות ארוכות ממקומן לרב דאסר קינסא ואי הנחה עושה מצוה אסור להדליק נר של חנוכה שמע מינה הדלקה עושה מצוה.
6