ספר התרומה, פסקים ר״לSefer HaTerumah, Psakim 230
א׳פסק הלכה כשמואל דאמר מדליקין מנר לנר דהא רבא עביד כוותיה בתלת הא ומתירין ציצית מבגד לבגד וגורר מטה וספסל כר"ש אם כן מותר להדליק קינסא או נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק מנר של חול נר של מצוה הן בנרות שבת הן בנרות של חנוכה הן בנרות בית הכנסת מותר להדליק קיסם מנר של שבת כדי להדליק בה נר חנוכה או אפכא. או להדליק קיסם מנר של שבת כדי להדליק נר אחרת של שבת וכן בנרות של חנוכה אע"ג דלרב אסור משום בזויי מצוה כי אם מצוה ממצוה אין הלכה כמותו כדפרישית דהא אמר אביי בהני תלת עביד מר כשמואל אבל נר של חול אסור להדליק מן נר של מצוה אלא אם כן מדליק מאותה של חול נר אחרת של מצוה כדמוכח ההיא דאין שוקלין כנגד מעשר שני דינרי זהב.
1
ב׳תני רב אושעיא ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר"ח וח"ה ערבית שחרית ומנחה אומר שמנה עשרה שלמות ואו' מעי' המאורע בעבוד' ואי לא אמר מחזירין האי מחזירין לא קאי אערבי' דר"ח דאמרי' בברכות (ל' ע"ב) דאין מקדשין את החדש אלא ביום ואפ"ה צ"ל ולהזכיר יעלה ויבא בלילה אבל בחש"מ אפילו בלילה אם לא הזכיר יעלה ויבא מחזירין אותו ויש בהם הזכר' בברכת המזון שיאמר יעלה ויבא בבונה ירושלם ואין בהם קדושה על הכוס אבל ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי שמתענין בו ערבית שחרית ומנחה או' י"ח שלמות ואו' מעין המאורע בשומע תפלה כגון ענינו יי ענינו ביום צום תעניתנו ואי לא אמר אין מחזירין אותו ואין בהם הזכרה בברכת המזון ערבית דקאמר היינו לפני תעניתו אבל ערבית שאחר מנחה שלאחר תענית לא יתפלל ענינו וסברא הוא שערבי' ראשון הוא מיום תעניתו אע"פ שאוכל בלילה אחרי תפלתו אבל ערבית אחרון אינו מיום תעניתו וכן איתא ברייתא בתשובת הגאונים אמנם פירשו הגאונים אבל אנו אין אנו רגילין לומר ענינו לא ערבית ולא שחרית פן יאחזנו בולמוס חולי של רעב ונמצא הוא שקרן בתפלתו כל זה פירש רש"י מ"כ אע"ג דבלאו הכי קבל תעניתו בתפלתו כדאמרינן ייסר עצמו בצלו מ"מ הוא יותר אם הוא או' תפלה ארוכה כמו ענינו ואחר יאכל אמנם השליח צבור או' ענינו וכן מנהג הוא שאומר תפלת תענית שחרית בקול רם משום דאי אפשר שלא יתענה אחד מן הצבור אבל אין אומרו בלחש ולא בערבי' כמו היחידים שאינם אומרים אותו אע"ג דתניא בהך ברייתא דימים שאין בהם קרבן מוסף אם לא אמר אין מחזירין אותו ואין בהם הזכרה בברכת המזון מכל מקום בחנוכה ובפורים אומר על הניסים בברכת המזון וכן מנהג דלעיל כאמוראי משום פרסומי ניסא וא"כ שמא כמו כן בחנוכה ובפורים אין לסמוך על ברייתא זו אלא אם לא אמרו בתפלת שמ"ע מחזירין אותו משום פרסומי ניסא לא היא. דתניא בתוספ' דברכות ימים שאין בהן קרבן מוסף כמו חנוכה ופורים אם לא אמר אין מחזירין אותו.
2
ג׳איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה במוספין של שבת ושל ר"ח טבת כיון דליכא מוסף בדחנוכה לא מזכירין על הניסים בתפלת המוספין או דילמא יום הוא שנתחייב בד' תפלות וכמו שמזכירין אותו בשאר תפלות אותו יום יזכירוהו נמי בתפלת מוספין רב הונא אמר אינו מזכיר ואמר רב גידל אמר רב ר"ח שחל להיות בשבת המפטיר בשבת בנביא אין מזכיר בו של ר"ח שאלמלא שבת אין נביא בר"ח דאמר רב אחדבויי י"ט שחל להיות בשבת מי שמפטיר במנחה בשבת אין מזכירין של י"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה בי"ט אע"ג דתנן פרק ג' דמגילה (כ"א) אין מפטירין במנחה בשבת הכא לא מיירי בכתובים ונביא דקאמר לאו דווקא וכדאמרינן פרק כל כתבי הקדש (קט"ז) בנהרדעא פסקי סדרא בכתיבי במנחתא בשבתא.
3
ד׳פסק ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא הלכתא כי הא הלכה דאמר רבי יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת מתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר שבת יום הוא שנתחייב בארבע תפלות וכן בחנוכה מזכירין על הניסים במוסף של שבת או של ר"ח שאירע בו חנוכה ולא כרב הונא דאמר אינו מזכיר וכמו כן י"ט שחל בשבת המפטיר במנחה כגון בכתובים מזכירין של י"ט מהאי טעמא דיום הוא שנתחייב בד' תפלות. ויש מפטיר בי"ט שחרית והלכה כרב גידל דאמר ר"ח שחל בשבת המפטיר בנביא בשבת אין מזכיר של ר"ח לפי שאין הפטרה בר"ח כלל ואע"ג דקאמר לית הלכתא ככל הני שמעתת' לא קאי אדרב גידל דלא שייך יום שנתחייב בד' אלא במקום שמזכירין אותו בשום פעם בלאו הכי וכן מנהג שאין מפטירין של ר"ח בהפטרה של שבת וכן שלהי נערה (נ"ד) איכא לית הלכתא ככל הני שמעתתא דלאו דווקא לא קאי אכלהו ולא כפירש"י דפיר' הכא ולית הלכתא קאי אכלהו גם ארב גידל. והלכה כרבא דאמר (ל"ז ע"א) י"ט שחל להיות בשבת היורד לפני התיבה ערבית ואומר מגן אבות בדברו ואחרי כן או' רצה במנוחתינו ואע"ג דקא' בתפלתו והשיאנו במקום רצה במנוחתינו הכא בדין הוא דאפילו בשבת לאו דין הוא למימר מגן כו' ברכה אחת מעין שבע אלא מפני הסכנה תקנו לאומרו מפני סכנת מזיקין שלא היו בתי כניסיותיהן בישוב וכל שאר לילי חול הן עסוקין איש איש במלאכתו. ובגמרו מלאכתו מתפלל ערבית בביתו ולא היו הולכין בב"ה אבל בלילי שבת באין בבית [הכנסת] וחשו שיש שאין ממהרי' לבא ושוהין אחר תפלה לכך האריכו תפלת צבור. ובברכת המזון שאו' רצה והחליצנו ומזכיר של שבת את יום השבת הזה אבל אינו מזכיר של ר"ח לא י"ט בברכת של רצה והחליצנו לפי שמיד יאמר יעלה ויבא שיזכיר ר"ח וי"ט הא לאו הכי מזכירו עם שבת כמו יום שנתחייב בארבע תפלות.
4
ה׳פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה. רבי אליעזר או' אין מדליקין בה. רבי עקיבא אומר מדליקין. ואמר רבא טעמא דר"א משום דאין מדליקין בפתילה שאינה מחורכת והלכה כר"ע דמתיר וכן תנן כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב. רבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם ומוקי טעמא דרבי יוסי בפתילה שצריך להבהבה ואפי' ר"ש מודה משום דמתקן מנא והוא מלאכה הצריכה לגופה. אלמא כשהדליקה ע"ש לא היתה מחורכת א"כ הנשים שמדליקות את הפתילות מע"ש ומכבות אותן כדי שתאחוז בהן השלהבת יותר היטב לרווחא דמלתא הוא.
5