ספר התרומה, פסקים ס״וSefer HaTerumah, Psakim 66
א׳הלכך אנן דלא בקיאי' בשעור מלח ליתן בכלי א"כ אסור לתת כלי לקבל שמנונית הבשר או אווז או תרנגולת או דבר אחר שצולה אצל האש בשפוד אלא א"כ שמלח הבשר ושהה שעור מליחה והדיח פעמים שיהא ראוי ליתן הבשר בקדירה.
1
ב׳רב מרי בר רחל אמלחיה ליה חתיכה דנבלה בהדי שחוטה א"ל רבא הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן של שרצים ולימא ליה מדשמואל דא' מליח כרותח ולא היה צריך אז להביא הברייתא דהטמאים אבל השתא דמייתי לה לא סגי דמ"מ צר' להביא דשמואל דמליח כרותח ומשני ה"מ דמן אבל רוטבן וצירן לא קמ"ל הטמאים או' מו' רבי' דעיקר קרא דהטמאים לא אתי לאסור קיפה דהאי קיפה היינו פירמא דק דק של בשר פשיטא ואי היינו תבלי' והלא אינו לוקה על התבלי' כאלו הוא אסור ואי משום אסור טעם הבלוע אם אכל כזית פשיטא דהא טעם כעיקר מגעולי עכו"ם או ממשרת נפקא אלא קרא אתא משום צירן לחלוחית היוצא מן הבשר וכן רוטבן לפי שבמים מהתך השמנונית וסד"א דלא הוי מיתסר אלא כמו שנברא שזהו יבש ולא מחוי. (ק"כ) ובהעור והרוטב נמי מייתי לה גבי המחה את החלב וגמעו דאסור מנפש לרבות את השותה והא דקיימא לן דטעם כעיקר מגעולי עכו"ם או ממשרת היינו טעם של איסור צלו' כגון חלב ויין נסך וחלב מהותך דנפקא לן מנפש לרבות את השותה ואו' מו' רבי' דצירן ורוטבן של איסור מן התורה ולא מצית למימר אסמכתא הוא דהא פריך פרק העור והרוטב למה לי קרא ליגמר מהנך מחלב מהותך וחמץ מחוי אלמא רוטבן דאורייתא וכן צירן נמי לחלוחית נמי שבאיסור הוי מדאורייתא מדאמר (ו') פ"ק דבכורות למ"ל קרא דהגמ' לאסור חלב בהמה טמאה תפוק לי' מחטאים לאסור את צירן ורוטבן ועל כרחיך לא קא פריך מרוטבן דהתם היינו עיקר האיסור המחוי במים אבל לחלוחי' היוצא מן האיסור כמו חלב של בהמה טמאה מנלן אלא פריך מצירן הדומה להן אלמא דאורייתא הוי ואלו פרק גיד הנשה פריך על ר' יהודה דאמר מין במינו לא בטיל והאמר ר"י (פ"ו מ"ח) במס' תרומות ציר רביעית בטל הוא במאתים ומיירי דליכא מים בההוא ציר וכן מוכח ברישא דההיא משנה דאי הוה מים כמו שרגיל להיות כדאיתא (ל"ב) פ' הלוקח בהמה ציר מעם הארץ משיקו במים וטהור א"כ מאי פירכא הלא טעמא דבטיל משום דסלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו עד מאתים והא דלא אמרינן הכי בבכורות משום דשאני טומאה שתלויה בנגיעה אלא הכא ליכא מים ומשני שאני ציר דזיעה בעלמא הוא משמע דמדרבנן דאי מדאורייתא מאי שנא משאר איסורי' וצריך לומר דהתם היינו טעמא ציר הדגים דהוי מדרבנן אבל מהטמאים לא ילפינן אלא ציר בשר אסור וכן משמע שלהי ע"ז פ' אין מעמידין לא שנו אלא לטב' בצירן אבל לטב' בגופן אסור מדפליג בין צירן לגופן ש"מ דצירן מדרבנן.
2