ספר התרומה, פסקים פ״הSefer HaTerumah, Psakim 85
א׳השתא דיוק זה. לש אין עירס לא. פי' גלגל עיסה לא. אלא מותר להפריש בי"ט. היינו כרבא דאמר גלגל עיסה מעי"ט מפריש חלה בי"ט. ואפי' הכי קאמר דאם לש עיסה ותקן ועשה גמר עיסה מערב י"ט אינו מפריש חלה בי"ט. שמעינן דאם לש העיסה מעי"ט לכולי עלמא אין מפריש חלה בי"ט. ובחול כשעושה עיסה כדי לעשות ככרות לאפות בתנור אין טוב להפריש חלה עד לאחר שנלושה ככל הצורך כמו שעתיד לעשותה ולגומרה. וגם יש שממתינין עד לאחר שנתחמצה וטוב הדבר. דהא כל עיסותינו טמאות הן. ואמרינן בירושלמי עיסה טמאה מפריש חלה בסופה. פרק ג' דחלה תנן אוכל מן העיסה עראי עד שלא תגלגל בחטין ותטמטם בשעורין האוכל ממנה חייב מיתה כיון שהיא נותנת המים מגבהת חלתה. ובתוספתא תניא שלהי מסכת חלה. ספינה שבאה מחוצה לארץ אל ארץ ישראל עד שלא קרמו פניה חייבת משקרמו פניה פטורה, ותימא דהוה ליה למתלי שעורא בעד שלא גלגלה שזהו חיוב חלה ופי' מו' רבי' דמיירי בדבר שבלילתו רכה דלא שייך גלגול ואין חיוב חלה עד שתאפה ובמסכת חלה נמי תנן כל שתחלתו סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה. אמנם בתוספתא פרק קמא פליגי בהא דתניא גר שנתגייר והיתה לו עיסה עד שלא קרמו פניה חייבת. משקרמו פניה פטורה דברי ר' עקיבא ר' יוחנן בן נורי אומר עד שלא תגלגל בחטין ותטמטם בשעורין. א"כ מתני' דמסכת חלה אתיא כר"י. ובמתני' דחלה נמי תנן גבי גר ר"ע אומר הכל אחר קריאה בתנור ונראה דדוקא גבי חלה דכתיב מלחם הארץ אזיל בתר קריאה. אבל בתרומות ומעשרות תלוי במרוח דכתיב דגנך.
1
ב׳סליקו הלכות חלה
2