ספר התרומה, פסקים פ״חSefer HaTerumah, Psakim 88
א׳ואמנם אם היא שכחה ולא בדקה עצמה כל הימים רק בדקה עצמה יום שפוסקת בו לערב ולמחרת שהוא יום ראשון של ספירה או בדקה עצמה שחרית וערבית ולא בדקה עצמה עד יום השביעי שחרית וערבית כמו כן מותרת וטובלת בלילה והיא טהורה דתנן פ"ב (ס"ח ע"א) הזב והזבה שבדקו את עצמן יום ראשון ומצאו טהור ושאר ימים לא בדקו ר"א אומר הרי אלו בחזקת טהרה ר"ע אומר אין לה אלא יום שביעי בלבד ובפ"ק (ז' ע"א) פסיק שמואל כר"א בד' והך חד מינייהו אבל אם יום ראשון בדקה ושוב לא בדקה אף לא ביום השביעי עד יום השמיני אסורה לטבול בלילה שאחרי כן דשמא צריך שלא יהא יותר מה' ימים בין בדיקה ראשונה לבדיקה אחרונה דאבעיא להו פ' בתרא לר"א בדקה יום ראשון ויום שמיני מהו תחלתן וסופן בעינן או לא רב א' היא היא ושרי ור"ח א' תחלתן וסופן של שבעה בעינן וליכא ואסורה וכן נמי אם בדקה יום ז' ולא בדקה יום א' שרי רב דסופן אע"פ שאין תחלתן ולכאורה נראה דהוי הלכה כרב דשרי דהא מותיב על רב משמעתתא דטועה דמקודם היתה שמא זבה ואינה טובל' בימי' מיד שבאה לפנינו על הספק ומשום טבילה בזמנה מצוה עד יום השביעי ואי לא בעי ספורין לפנינו כרב ביממ' נמי נטבלה מיד. ומשני לא מי אוקימנא כר"ע דאמר אין לה אלא יום שביעי דבעינן ספורין לפנינו אבל רב דשרי איירי ליה אליבא דר"א דהלכה כמותו משמע דלר' חנינא הוה ניחא ליה למקשה דאתיא אפי' אליבא דר"א דשרי הכא אסור דבעינן תחלתן וסופן ובטועה תחלתן ליכא לפנינו ולא מוקי לה אפי' אליבא דר"א וכרבי חנינא דאסר א"כ משמע דסבר התלמוד דלר"א דהלכה כמותו לא בעינן ספורין לפנינו א"כ אם בדקה יום שביעי אבל יום ראשון לא בדקה טהורה לטבול לערב וכן אם בדקה יום ראשון ויום שמיני. והיינו כרב דשרי. אמנם יש לדחות דאף לרבי חנינא לא אתיא כר"א דכיון דשרי בדיעבד אף מדרבנן בלא בדיקת כל שבעת הימים רק יום ראשון ויום שביעי א"כ יתיר מן התורה בדיקת יום אחד אף השביעי לבדו. א"כ ליטבלה לאלתר ביממא משום טבילה בזמנה מצוה בשמעת' דטועה אלא ר"ע היא והוא הדין דמצי למימר ולר' חנינא מי ניחא אלא פריך לרב דשרי אפי' מדרבנן וכן משמע לישנא דקאמר לאו מי אוקימנא לה כר"ע דמשמע בלא רב נמי העמדנו' כר"ע כן פי' מורי רבינו יצחק בר"ש. מיהו אין לסמוך על הדקדוק זה אלא לעולם אף בדיעבד יצטרך שלא יהיה יותר מחמשה ימים בין בדיקה לבדיקה מלבד מיום שבדקה שפסקה לערב כדי להפסיק בטהרה אבל אם בדקה עצמה לערב של יום שפוסקת בו כדי להפסיק בטהרה ולמחרת שהוא יום ראשון לא בדקה וגם יום השביעי לא בדקה עד יום השמיני בזה אפי' רב מודה דאינו מועיל כלום דהא הכא לא תחלתן איכא ולא סופן איכא.
1
ב׳וצריכה לבדוק בכל יום שחרית כשעומדת ממטתה וערבית כשהולכת לבה"כ קודם שיהא לילה וצריכה להכניס או בגד פשתן לבן או מוך באותו מקום ברחמה בעומק ולהוציאו ולראות בו אם ניכר שום אדמימות וכן תהא עושה כל שבעה שחרית וערבית ואם מצאה שום כתם במטלית שבודקת עצמה בו או בחלוקה או בסדינה אפי' יום שביעי סותרת כל מה שספר' וצריכה להתחיל ולספור מיום המחרת.
2