ספר התרומה, פסקים צ״וSefer HaTerumah, Psakim 96
א׳אדם הנושא את הבתולה רב ושמואל דאמרי תרוייהו בועל בעילת מצוה ופורש. וכן כי הוו בה ר' יוחנן וריש לקיש בתנוקת לא מסקי בה כדמסיק תעלא מבי כרב' ואמרי' בועל בעילת מצוה ופורש הלכך הבועל בתולה אע"פ שרואה דם בתחלת בעילה לא יחוש אלא יגמור ביאתו ואח"כ יפרוש ותמתין ג' ימים לאחר שמושה פן תפלוט שכבת זרע בכל יום וסתרה יום הפליט' ואחר כן תתחיל לספור ז' נקיים דהיינו יום ה' לשמושה שתתחיל לספור ואם רחצה בחמין לאחר השמוש וקנחה עצמה יפה בתוך אותו מקום להסיר השכבת זרע אז יכולה להתחיל ולספור למחרת יום הקנוח והרחיצה כדפירשתי לעיל. ואין סברא לחלק בין רואה מחמת עצמה בין רואה דם מחמת בתולים להצריך פרישת שלשה קודם שתתחיל לספור דאף בדם בתולים החמירו לספור שבעה נקיים כדקתני בועל בעילת מצוה ופורש אם כן דין אחד להם.
1
ב׳פרק תינוקת אמרי אדבריה רבא לשמואל ודרש קשתה שנים ולשלישי הפילה פי' ראתה ב' ימים בקושי ובצער ושלישי הפילה נפל ואינה יודעת אם ראתה אם לא ראתה צריכה שתשב שבעה נקיים סבר אין קושי מטהר בנפלים וא"א לפתיחת קבר בלא דם ופריך מאי אריא ראתה שני ימים אפי' משהו נמי דא"ר זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפי' רואות טפת דם כחרדל יושבות ז' נקיים ומשני אמינא איסור' ואת אמרת מנהגא וכי תימא הלא פרק שני דכריתות פריך ולרבא דאמר מחוסר כפורים דזב כזב דמי היכי משני ליה ומשני ביום ארבעים ליצירת זכר ושמני' ליצירת נקבה ואפשר ליצירה לפתיחת הקבר בלא דם ובשמעתין קאמר רבא דלא אפשר בלא דם. יש לומר דהתם אליבא דההיא ברייתא מיירי רבא ואיהו לא סבירא ליה הכי אבל בשאלתות דרב אחאי פי' בפ' כי תזריע מתוך ההיא דכריתות דהיכא דהפילה קודם שנגמרה צורת הולד כגון תוך ארבעים לעבורה לא מיפתח ואפשר לפתיחת הקבר בלא דם אבל היכא שהפילה לאחר שנגמרה צורת הולד אז מיפתח טובא ואי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. וקשה על זה דהא מפלת חתיכה אם יש עצם טמאה לידה ומסתמא היינו קודם ארבעים לעבורה שעדיין לא נגמר יצירת הולד.
2