ספר התרומה, סימנים רל״הSefer HaTerumah, Simanim 235
א׳דין אסור לרחוץ ידיו בשבת משלג וממים שמעורב בהן ברד חתיכות גלצ"א בלעז לפי שממעך ונמס בין ידיו ונעשים מים והוה ליה נולד כדתניא שלהי במה טומנין אין מרזקין את השלג והברד אבל נותן לתוך הכוס או לתוך הקערה ואין חושש ולכך מותר לתת חתיכת ברד שקורין גלצא בתוך כוס של יין לצנן כמו שעושין בארץ אשכנז ברד פירש רש"י גלצא בלעז והני פשטיידא בימות החורף צריך לשמור ביום השבת שלא יתן סמוך לאש לחמם מפני כי השמנונית הנקרש עתה נמחה על ידו כמו ברד שהיה תחלה מים ונקרש ועתה אסור ליטול מהם ידיו אבל אם מערב שבת עירה ושפך חוצה המים והשומן שבתוכה מותר לחמם בשבת הפשטיידא האוכל בשבת בפרדס כמו בימות הקיץ צריך ליזהר שלא יעלו מים על העשבים בשעה ששותה או שנוטל ידיו שם לפי שהמים הם גורמים לעשבים שצומחת והוו אב מלאכה שמשקה מים לזרעים והוי פסיק רישיה וטוב לשמור עצמו בשבת מלאכול במקום עשבים מחוברין מפני שבקושי יכול ליזהר שלא יפלו מים עליהן בשעת שתיה או בשעת נטילת ידים אבל מיין או ממשתי' שם אין לחוש ששורפין העשבים ואדרבה מונעין אותם מלצמוח.
1