ספר התרומה, סימנים רל״חSefer HaTerumah, Simanim 238
א׳דין סכין ומפרכין לאדם דוקא שמן סכין אבל חלב ושומן לא לפי שנמחה והוה ליה נולד כמו אין מרזקין השלג והברד ובחול מותר לסוך חטטי' מאיסור חלב אף ע"ג דסיכה כשתיה פרק אמר רבי עקיבא מותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו וזר אסור לסוך משמן של תרומה מולא יחללו פרק בנות כותים קראי אסמכתא ומדרבנן אין אסור אלא כי עביד לתענוג. אבל משום צערא כגון לחטטין או למכה שרי דהא ביום הכפורים שנינו מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואין חושש ופ' אמרו לו אמרי' כהן שסך שמן של תרומה בן בתו של ישראל מתעגל בו ואינו חושש פי' משפשף עצמו ותינוקות נראה שאסור לאמותם לסוך גופן מחלב ומאיסור חזיר שאין זה אלא תענוג אבל יניח לגויה לסוך אותם ולהאכילן דלהזהיר גדולים על הקטנים אין אסור אלא כי ספו ליה בידים ומפרכין לאדם מותר להסיר גלדי צואה וגלדי מכה ואפי' ע"י תענוג ולבהמה אסור משום תענוג ומשום צער שרי ומורסה שקורין קייטר"א מותר להוציא ממנה ליחה אע"פ שיש בה דם כדאמרי' פרק קמא דכתובות גבי מתניתין המפיס מורסא להוציא ליחה פטור ומפרש אע"ג דאית ביה דם דדם מפקד פקיד אבל אם מתכוון לעשות לה פה להכניס הרוח ולהוציא הליחה חייב.
1