ספר התרומה, סימנים רמ״טSefer HaTerumah, Simanim 249
א׳משפט פירות שלקט עכו"ם או צד דגים חיה ועוף בשבת או ביום טוב בשביל עכו"ם אסור בו ביום לישראל ואפי' נשרו מאיליהן או נצודו ולמוצאי שבת מותר מיד ואם בשביל ישראל עשה העכו"ם אסורין למוצאי שבת או למוצאי יום טוב בכדי שיעשו כדתנן במסכת מכשירין מרחץ המרחצת בשבת אם רוב העיר עכו"ם רוחץ למוצאי שבת מיד ואם רוב ישראל ימתין בכדי שיעשו ואם ספק אם נתלשו היום או נצודו היום תנן ספק מוכן אסור ואם העכו"ם לקטן או צדן או עשה מלאכה הדליק הנר או עשה כבש בשביל שניהם למען ישראל ועכו"ם אסור כדמוכח פרק שואל ובירושלמי ללשון אחר שתופס רש"י עיקר ואם הפירות שהיום נתלשו או הדגים חיה ועוף שנצודו היום אין ידוע אם בשביל ישראל היה או בשביל עכו"ם היה או ידוע שבשביל ישראל היה אבל ספק אם נעשה בחול או ביום טוב אותו היום הוי ספק מוכן ואסור אבל למוצאי יום טוב פליגי פ' שואל רב אסר בכדי שיעשו ושמואל שרי מיד ואע"ג דבפ' יש בכור קא אמרינן הלכה כרב באיסורי בכאן הוי הלכה כשמואל דקאמר תלמודא תנן כותיה דשמואל מרחץ המרחצת בשבת ר' יהודה אומר אם יש רשות מותר מיד פי' אם יש עכו"ם חשוב שיש לספק אם בשבילו נתחמם מותר אלמא ספיקא אין צריך בכדי שיעשו ומדרבנן דאמרי מחצה על מחצה אסור בכדי שיעשו לא תקשי לשמואל דהתם ודאו לשם שניהם נתחמם וכן פירש רבינו שלמה ותופס גירסא זו עיקר וכן גריס רבינו חננאל.
1
