ספר התרומה, סימנים נ״אSefer HaTerumah, Simanim 51
א׳דין איסור הניכר ואצלו רוב היתר הניכר לקח מאחד מהם ואינו יודע מאיזה מהם לקח אסור מן התורה דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואם נמצא חתיכה אחת לארץ או לקחה כותי שלא בפנינו או עכבר אז מותר דכל דפריש מרובא פריש וליכא למגזר שמא יקח מן הקבוע כיון שהקבוע ניכר וידוע האיסור היכן הוא דלא מחזקינ' גברי ברשיעי ליקח מן האסור בודאי בלאו הכי יכול לקנות נבלה מן השוק אבל בדבר המעורב יחד איסור והיתר לא שייך למימר כל קבוע כמחצה ובטל שפיר ואם דבר שבמנין הוא או ראויה להתכבד דלא בטיל אפילו מעורב באלף ואסור הכל מדרבנן אם פירש אח' מהם אותו אסור גזירה שמא יקח מן הקבוע כיון דשם מן התורה בטל ואינו אסור אלא מדרבנן או שרינן למשקל בפי' אתי למשקל בקבוע כדאיתא בפ' התערובות וזאב שדרס בהמה אחת בין הרבה בהמות שייך לדין זה ואין להתירן מטעם תערובות אפילו לאחר שפירשו זה מזה כדפרישי' ורבי' יעקב היה מתיר לאחר שפירשו זה מזה לפי דכל דפריש מרובא פריש ואולי דההיא דפ' תערובות דגזר שמא הוה מוקי לה דווקא בקדשי' וגם אין להתיר הבהמות מטעם ספק דרס בשן ומותר דאפילו דרס ביד שמא אין זאת דבסוף הלכות איסור והיתר פירשתי דדבר שיש ספק איסור דאורייתא והוא דבר שבמנין אפי' באלף לא בטיל כגון ביצת ספק טריפה דלא בטלה אפילו באלף דמורי רבינו מפרש דנתערב באלף כולן אסורות קאי אפילו אספיקא דלא כרבינו יעקב.
1