ספר התרומה, סימנים נ״בSefer HaTerumah, Simanim 52
א׳דין חתיכת היתר שנאסרה או מחמת בליעת טפות חלב או גם איסור אחר נבלע בה אם נתחבה אותה חתיכה בקדירה רותחת לא די לה בששים לבטל טיפת איסור הבלועה בה אלא חתיכה עצמה נעשית נבלה וצריך ס' לבטל כל החתיכה ואפ"ה חתיכות בשר הרבה שנמלחו ונתנן בגיגית של עצים ואבנים אם נמצאת חתיכה אחת בתוך הציר אותו מקצת אסור ואפילו לית ביה פילי לא סגי ליה בקליפה כיון ששור' בציר דמי לכבוש והרי הוא כמבושל אבל חצי החתיכה שלמעלה אינה אסור כלל דדם אין מפעפע אפי' יש שמנונית באותו מקצת שבתוך הציר אע"ג שטעם השמנונית הנאסר מפעפע למעלה וחתיכה עצמה שבציר נעשית נבלה ואלו היא נבלה ממש או חזיר היתה אוסרת למעלה מחמת פעפוע מ"מ את שלמעלה מותר כיון שאין הדם עצמו הולך ולא יהיה לו כח לאסור יותר מאלו היה כולו דם שזהו דבר האוסרו והיינו נמי טעמא למלח שעל הבשר והמלח אסור משום דם הוא טעם מלח הולך בבשר למה אינו אוסר הבשר אלא כיון שדם אינו הולך שם הוי מותר וכן כל דבר שצריך קליפה למה אינה אוסרת אותה קליפה כל שסמוך לה וכן לעולם הלא פעמים היא שמנה אלא כיון שהאיסור נבלע בה אינו הולך יותר לא יהא טפל חמור מן העיקר.
1